חיכיתי 3 וחצי שנים לכתוב את הפוסט הזה. אני אפילו לא יודעת למה, אולי כי אני אוספת חומר שנים. באמצע הייתה הקורונה שסגרה את המוסד האהוב עלי, בית קפה לדורותיו ושכונותיו. ועכשיו אני יושבת באחת הרשתות המוכרות, שבת ותיירים סביבי. שמש חביבה ומנחמת, אבל הלשון ספגה עוד טראומה של קפה גרוע. זה כל כך גרוע שכדי להתאושש צריך או קפה אחר או אוכל, להשקיט את הסערה בגוף.
שלא יהיה לכם ספק. הקפה מ א ו ד חשוב. אם הוא בבוקר ופותח את יום העבודה. גם בפגישות חשובות לסוגן אם הן אישיות כמו דייט או פגישת עבודה. או אמור להוות מעין אתנחתא מיום קשה או אפילו מול החדשות של שמונה (זה קשה מספיק רוב הזמן). כשאני אומרת קפה אני מתכוונת לכל משקה מנחם כלשהו. עם זאת אני נוטה להאמין שבישראל כמו באירופה ברובה וגם ב -U.S. of A הקפה פופולארי יותר מ-תה או שוקו.
זה מה שלא צריך לקרות. הבה נתחיל
- תחליפי חלב גרועים – זה לא מדבר רק לטבעונים. אנחנו רואים כיום את ההתפוצצות של תחליפי החלב בארץ כי אנשים מעדיפים לחסוך מעצמם את ההורמונים של הפרה ובמקום זה משתמשים למשל ב"חלב" סויה, שקדים, אורז, והפייבוריט החדש שיבולת שועל. עכשיו, יש הבדל תהומי בין החברות ואני לא אכנס לשמות, אבל במחקר שעשיתי הנוגע למשל לחלב שקדים, הוא די גרוע ברוב החברות. מה זה גרוע? עד כדי בלתי ניתן לבליעה. עם זאת, וזה לא פרסום ממומן, אני בהחלט ממליצה על האורז- שקדים של חברת ויטריז שהוא מתוק ומעודן הרבה יותר. למעשה, הוא עושה הבדל רב ויש גם כמה טבעונים שמסכימים אתי.
ומה לעשות, שמקומות רבים מעדיפים לחסוך ומשתמשים במותג שאני מניחה שהוא זול יותר, וגרוע, ממש. זו חברה מוכרת מאוד אז נחסוך כדי שלא יתבעו לי את העכוז. אני לא צריכה את זה עכשיו.
תת סעיף של הנושא הכאוב הזה הוא כשמתבלבלים בין התחליפים ואם אתה ממש שונא סויה, ואתה בטח הלא היחיד, אתה נאלץ לספוג את זה על לשונך או לבקש שיחליפו לך את הקפה, מה שיכול להוביל לחוויה המרנינה של סעיף מספר 3
זכרו משהו חשוב. זו *אינה* טרחנות לדרוש תחליף חלב הולם כמו לדרוש את שאר הסעיפים שאנחנו מדברים עליהם, במיוחד כשאנחנו מתייחסם לסעיף הבא
2. מחירים לא הגיוניים – לא, באמת. 14 שקל להפוך קטן? אתם רציניים או שהרגע התעוררתי מחלום? אבל זה מה שדורשת ממני רשת חיפאית וסביבתה שאני מאוד אוהבת ולכן נאלצת לספוג את הזעזוע. אז הם יספרו לכם שנטע פלג מגיעה לשם עם חבריה, או מחשביה ויכולה לשבת 3 שעות. זה נכון. אבל לעולם לא אזמין רק קפה אלא גם מזון בריאות איכותי כמו מאפים או כריכים. רוצים לדעת כמה עולה שם כריך קטן? נדבר על זה פעם. ברור שבתל אביב המחירים דומים ואף יותר. אגב אפילו רשת ארומה העלתה מחירים. בתי הקפה יגידו שהם נפגעו בקורונה. הם יאשימו את המלחמה באוקראינה והעלייה במחירי חומרי הגלם. או את עצלות הפרות במשק. אני לא יודעת, אבל באמת, תרדו למציאות. או שלפחות אם אתם מבקשים סכומים כאלה לפחות תקפידו שלא נצטרך לסבול את זה:
3. אנשי שירות עם יחס רע– חוויה של לשבת בבית קפה, מסעדה או בכלל, כשאתה נמצא בכל מקום שהוא סופגת בתוכה אנרגיות של המקום. להנחתי, טעמו של מזון מושפע מכמה גורמים משמעותיים: ריח, אווירה, מיקום, עוצמת הקול, אנשים ובתוך זה גם היחס שתקבל מהמלצר, הבריסטה, קופאי וכו'. זה כמו שנהוג להגיד שאם מבשלים באהבה וברצון האוכל יוצא טעים יותר. כשאני מקבלת כוס קפה מאיש שירות עם פרצוף ת#ת, לא סימפטי ונעים בעליל, או אפילו נרחיק לכת ונגיד שאם בריסטה מכין קפה בחוסר רצון ומלא ברגשות שלילים אז זה משפיע.
זו אינה טענה של פריבילגית שלא יודעת מה זה לשרת אנשים, כי אני יודעת והייתי שם, או אחת שחושבת שמגיע לה יחס מלכים. אני לא איזה עיתונאית מיוחסת ממגדל השן שאינה יודעת מה זה עבודות מונוטוניות שכרוכות בלשרת קהל דורשני וחצוף. ידוע שבישראל אנשי השירות הם צעירים וזה אינו נחשב למקצוע כמו מלצר צרפתי בן 50 שלדעתי מממן מהשכר שלו דירה בפריז. חבל שכך. אם היו נותנים משכורות גבוהות יותר, למרות שצריך להגיד שהמשכורות בשירות במסעדות הרבה יותר מהמינימום לרוב, אולי היינו מקבלים תחושה אחרת.
4. שימוש בכוסות חד פעמיות למרות שנגמרו ימי הקורונה – הסעיף הזה מכעיס אותי במיוחד. זה לא רק חרדתי לגורל הסביבה אלא משהו מהותי נוסף, שכנראה שכחו בבתי הקפה: זה לא אותו הטעם, רבותי. זה פשוט לא . ההבדל בין קפה מהביל שמוגש בכוס מאג או זכוכית לכזה שמוגש בכוס חד פעמית משל היינו בפיקניק שההיי לייט שלו זה הבשר, או במתנ"ס ברמות משהו – הוא גדול לאין שיעור. זו תחושה אחרת והטעם שונה. יש כאלה שאולי זה לא מפריע להם ואני רואה אותם יושבים בנחת בבתי הקפה בכרמל למשל, ומסתפקים במועט. חבל, חברים. מגיע לכם יותר.
כשניגשתי לאחת הקונדיטוריות החיפאיות האהובות ושאלתי למה אני צריכה לסבול את הקפה הבאמת טוב שלהם בנייר חד פעמי (הם גם משתמשים בתחליף המומלץ מסעיף 1, חתיכת החמצה עבורי) – זכיתי לתשובה כי אין להם מדיח כלים או משהו כזה. אחר כך ראיתי שחסר להם עובדים, או שמא הם מעדיפים לחסוך את שכר שוטף כלים? ואחר כך פשוט טבענו למחוזות החד פעמים ולא נראה שהם מתכוונים לצאת משם.
המכה גדולה ממה שחשבתי לפחות בעיר מגוריי חיפה וספרתי כבר 5 מקומות שהתקבעו על החד פעמי. זה די נורא בעיני. ושוב, מלבד הטעם הדלוח והתחושה של קפה לקחת צריך להזכיר את האפקט הסביבתי, האם לפחות כוסות הנייר מועברות למיכלי מיחזור? לא נראה לי.
5. כשהשירותים מוזנחים, לא נגישים או רחוקים מדי – יכול להיות שזה היה צריך להיות הסעיף הראשון. ובאמת לא צריך להוסיף הרבה. מספיק להגיע לשירותים חסרי נייר טואלט, סבון או מגעילים ברמות גבוהות יותר. או שיש מקומות שנותנים לך את מפתח הקסמים לשירותים שממוקמים רחוק או במקום לא הכי נעים ונוח.
ועוד כמה קטנות :
6. כשאתם מבקשים מים ויכולים לחכות לזה גם עשור – בקיצור, שכחו אותכם. ולאו דווקא כי המסעדה או בית הקפה מלאים.
7. מיזוג אוויר מוגזם – אין שום סיבה שהבילוי בבית הקפה יבוא עם אופציה להקפאת השחלות. אמנם בישראל אוהבים שלא לאמר מכורים למזגן וחום יולי אוגסט יכול להחריב יקומים פה אבל זו לא סיבה לקיצוניות בין החוץ לפנים, או שמרגע שאני אשב באיזה מקום אני כבר ארצה לעוף משם, כי לא אוכל להתרכז ביושב מולי או במחשב מרוב שקר לי.
