אולי זו אחת הסיבות העיקריות מדוע מרב מיכאלי בחרה להפוך לאמא

גם אני כמעט התעלפתי כשראיתי את העדכון, הקצר מידי, על הסיבה האמיתית שהטיסה את מרב מיכאלי, ל'נסיעה פרטית' לארה"ב.

ואם להיות מדויקים יותר, שפשפתי את עיני בתדהמה, משכתי את הלסת שלי מהרצפה ואצתי רצתי לפייסבוק של מרב לראות שאינני מדמיינת.

עדכון: ב14.4.23 שוב כמעט התעלפתי כשגיליתי  כי מרב מיכאלי ובן זוגה ליאור שליין הפכו להורים לשניים. כעת גם לאלון הקטן. אז בכלל, אני חסרת מילים. אבל לא יכולתי שלא לחשוב. היא כבר בת 56, זה כל כך אופטימי במובן מסוים.

המשך הפוסט המקורי: את המשך השבוע בזבזתי בעוד שעות רבות, או חצי חיים כך זה נראה, של עדכונים, בהייה בפוסט המרגש מפתיע שלה, בתמונה של מרב ושל ליאור שליין אוחזים בעולל. כדי להמשיך את מגמת החוסר חיים הזמני שלי וההתעסקות באחרים; גם בקריאת טוקבקים של כל עם ישראל בנוגע למה שהם חושבים עליה. על מעשיה, על ניצול לכאורה של נשים בעולם למטרות פונדקאות. חפרתי והתעמקתי ברגשי האכזבות ותחושת הנטישה הקשה של אומת האל הוריים. הוריות, משל הייתה מיכאלי נציגת הלפיד נגד הבאת ילדים בעולם ועלי להכין סמינריון קיץ בנושא לחוג לסוציולוגיה.

אני תמיד נדהמת מהיכולת מריחת ובזבוז הזמן שלי, ואיך בכל זאת אני מצליחה לעמוד במשימות של החיים האמיתיים, בערך.

אולי היא אכן הייתה נושאת הדגל בנושאים האלו, לבטח המפורסמת והדמות הציבורית מבין כולם. אולי היא שינתה את דעתה, את השקפותיה בחיים, החלה להרגיש בתוכה את הגן האימהי ביולוגי או את הרחם זועק (כי זה מה שקורה לנשים בגיל 54, כמובן). ואולי כמו שאמרו כמה טוקבקיסטים עוקצניים זו הייתה אחת הדרכים שלה לשמור על החברות עם שליין, או 'להחזיק את הגבר שלך', כפי שתגיד גורו זוגיות אמריקאית מצויה ביוטיוב.

אבל מרב ידידתי, שינויים ותובנות בחיים זה יופי, אבל אם תפסיקי לטרחן אותנו עם הדיבור בלשון נקבה, זה כבר יהיה מוגזם

בעיני הכל לגיטימי. אני אגב בעדה לגמרי, אחרי שהתאוששתי מההלם, ראיתי את פניהם המבריקות מאושר של בני הזוג, ברור לי שמותר  לשנות דעה וגישה לחיים. גם אם גוגל זוכר ראיון משנת 2013 שבה דיברת על "חטא" הפונדקאות וכמה זה נורא שאשה מרוויחה על רחמה. נו, באמת. כותבת שורות אלו "מוכרת" מדי שבוע את אצבעות ידיה המתקתקות על המקלדת, מוחה תאב הסיפורים העיתונאים ואפה המרחרח בשביל פרנסה. בשביל שתהיה מכסת ידיעות שאפשר לשלוח בלב שקט לעורכי העיתון בו אני עובדת מדי שבוע. ובימים קשים האצבעות האלו גם תקתקו על קופה, תאמינו או לא.

לא יכולתי שלא לשים לב לתחושה שמבעבעת בתוכי, ששכחו לדבר כאן על משהו. על אחת הסיבות העיקריות אך הנחבאות שהביאו את מירב מיכאלי למעשה המשנה חיים שבחרה בו.

תגידו שזה אולי מיושן, חשיבה אפילו פרימיטיבית. או תגידו שזה כל כך מובן מאליו. האמת היא שמיכאלי יודעת שבמדינת ישראל, אם את לא מביאה ילד לעולם זה לא יעבור חלק אצל כל העדות והקבוצות. היא כבר אמרה שהיא רוצה להיות ראש ממשלה 'כשתהיה גדולה', לשון הציטוט. לדעתי שמעתי את זה מפיה לפני הבחירות האחרונות. וזה סבבה, אולם.

מי שרוצה להיות ראש ממשלה בישראל צריך לעבור חלק בגרון של בואו נגיד, רוב המגזרים כאן. לראות עיני, זה אומר , חוץ כמובן מלהיות אדם הגון, חיובי, שמתכוון באמת לשרת את הציבור, גם איש משפחה. עליך להיות עם ערכים שתואמים את התפישה היהודית ישראלית ואולי העולמית אנושית בכלל.

אני לא חושבת שאי פעם היה בעולם מנהיג.ה שלא היו נשואים או בעלי ילדים. או שניהם. אפשר לסלוח למיכאלי על הדיבור הנקבתי הטרחני קצת, על דעות פוליטיות או חברתיות שונות. כמובן שאנשי ימין צריכים להכיל גם את העובדה שהיא, נו, מהשמאל. זה ברור מאליו. צחקנו- קינאנו בה מספיק על הדירות הנפרדות שלה ושל שליין ונדמה לי שהדתיים בממשלה חיים בסדר עם זה שהיא ובן זוגה לא נשואים ולדעתי גם לא יתחתנו אי פעם.

אבל להיות אשה, מנהיגה, גם בפוליטיקה הישראלית בשנת 2121 זה אומר להיות מתואם עם ציפיות חברתיות בסיסיות ביותר. לא לחינם, נכון ליום הרביעי לאחר האירוע המכונן, בו בדקתי, שוב , את הפייסבוק של מרב מיכאלי,  יש לה כבר 155 אלף לייקים שזה מספר מדהים שלא ראיתי כמותו ב-13 שנותיי המרושתות חברתית.

אפשר להניח את זה על השולחן, מעבר להפתעה הענקית, השמחה או הכעס, עכשיו מרב מיכאלי התקבלה הרבה יותר בחברה הישראלית על כל גווניה. תמונה משפחתית אחת מקסימה, זה כל מה שצריך לפעמים.