הדר מחכה לגאולה? פוסט קצת נוסטלגי רגשני עם מסר צדקני מעט 
את תשומת הלב המקומית והארצית תפסו השבוע שכונות אחרות בחיפה, מרכז הכרמל עם פסטיבל הסרטים. בת גלים ונווה יוסף עם מיני פסטיבלים של הצגות ואמנות. אני מתייחסת לתקופת סוכות אבל בכלל, למה שעובר על הדר.
הדר הכרמל נותרה בעיזבונה, די מוזנחת ולא נקיה מספיק, הולכת לישון בשעה חמש בערב. בעיני היא עדיין שכונה יפה ומיוחדת, עם בתי האבן הישנים על מרפסותיהם המובנות, ניחוח של רחוב עירוני ולא קניון מנוכר. אייקונים מקומיים קטנים כמו הדואר המיתולוגי שעוד לא סגרו אותו, קולנוע ארמון. אפילו בניין העירייה, לשעבר ארמון טורקי. נכון שלא ידעתם את זה? מבנה מופלא אגב. אני צריכה לדעת כי אני מכירה קצת קצת מקרוב. לא משום היותי עובדת עירייה (אבא שלי חלם שזה יקרה, אבל לא) אלא דרך ישיבות מועצה.
אני הגעתי לכאן הבוקר לסידור בסניף הכמעט מושלם של קופת חולים לאומית במגדל הנביאים, עוד אתר עצוב מבחוץ אבל לפחות קצת מתעורר לחיים מבפנים, הרבה בעקבות סופר מוצלח שנפתח שם וכמה עסקים שמתעקשים להחיות את המקום.
לפני הקפה-חובה, הספקתי לטייל קצת ברחובות ולהתעצב על ליבי כמו שאומרים במליציות. החנויות הרבות שנסגרו, על שעריהם ודלת הסגירה החותכת. בעלי העסקים הכמהים ל(עוד) אנשים, "מדרחוב" נורדאו שאני עוד זוכרת את ההתרגשות כשהוא נפתח. והיום לא ברור בכלל מה טיבו.
אפילו החזירים לא מתרועעים כאן, ככל הידוע לי. אולי הם עייפים מלתור סביב ביתי באחת בלילה.
אני לא יודעת אם זה בגלל שתושבים מעדיפים לקנות היום שרשרת בדולר באתרי שופינג זולים או כי השכונה הוזנחה במשך שנים על ידי עיריות. עלה בי שאולי גם יש עניין כזה של 'ימי הזוהר של שכונה' או מקום. כמו שציר מוריה היה לפני 20 שנה, או מרכז הכרמל באייטיז. וגם להדר היו ימי ההדר, במשך כמה עשורים אפילו.
אבל אני משוכנעת שיכול להיות כאן מדהים. צאו קצת מהאתרים. באמת לא צריך את כל השטויות האלו. אני יודעת שזה נגיש וזול , אם כי הדבר היחיד שקניתי עד כה ברשת היה ספר וקופונים למסעדה. גם משום מינימליזם שכפיתי על עצמי לאחרונה אבל באמת אכפת לי מהעסקים המקומיים ואני יופי מפרנסת אותם כשמדובר בקפה ומאפה או דברים חיוניים.
ואם מישהו ישאל אותי למה אני לא גרה בהדר אם כך אני מרגישה לגביה, אז התשובה היא שזה פחות פרקטי עבורי, כמו להבדיל שכונות מסוימות בכרמל. למשל בנושא החניה, אבל זה באמת לא משנה. בקיצור, בואו להדר. יכול להיות כאן לתפארת.
הערה: שניים מקוראי הפוסט הזה שכתבתי בפייסבוק שלי הזכירו לי את התעוררות שוק סירקין. מתחם שלאחרונה התמלא מקומות משתה, אנשים וחיים. אז יש להוציא אותו מההתייחסות כאן. אם כי עדיין הוא ישמח אולי ליותר ניקיון. עם זאת, העובדה ששכחתי ממנו לגמרי הבוקר, בעת שהסתובבתי בשכונה, גם אומרת משהו.
עוד כמה עובדות על הדר:
* פעם היא הכילה את כל משרדי הממשלה בחיפה. פלוס מועדונים אייקונים כמו העיר השנייה.
*נחשבת לאחת הגדולות בעיר , כנראה למספר שתיים. יש בה כ-44 אלף תושבים.
*היום הטענה היא שהאוכלוסייה שם ברובה, איך נגיד, לא מהחזקות. אולם בעבר, משהו כמו שנות ה-60 זו הייתה השכונה של החיפאים "האמידים". עוד לפני שהם עלו לכרמל.
*התחבורה הציבורית שם טובה מאוד. יש לכם גישה לכרמלית, מטרונית והרבה קווי אוטובוס. פעם גם היו מוניות שירות.
תגובה אחת
אנחנו מותיקי שכונת הדר,בעלי יליד השכונה , אדלרכואבים מאוד לראות את דעיכתה. שכונת הדר לא זכתה בתמא38,לא בפינוי בינוי,אין בה התחדשות. הבניין האחרון שנבנה,מגדל אחד העם,לא מוסיף.
היו הבטחות לטפח ולחדש אבל הבטחות לא תמיד מקיימים.
האם ראשת העיר,חברי מועצת העיריה למנהלי העירייה סיירו לאחרונה בהדר? ברחובות הלא נקיים,בחנויות נעולות. הדר היתה אזור מכובד ובטוח.היום איננו יוצאים לטיול בהדר אחרי השעה 17.00,כי רוב העסקים נסגרים.האם מישהו שאל למה? נכון,יש קניונים ממוזגים,שבהם חניונים.גם לחנייה צריך למצוא פתרון.
החזירו את ההדר להדר!