עיריית נהריה מתעקשת לשנות את שדרות הגעתון ואולי להרוס את זיכרונות העיר

שדרות הגעתון
אחרי שמסעדת פינגווין המיתולוגית נמכרה בשביל הרבה כסף ותסיים 82 שנות קיום עיריית נהריה רוצה לשנות את כל פניו של שדרות הגעתון, עם בטון ומסחרה, כמקובל. זה כואב להרבה אנשים

באותו הבוקר שראיתי את הידיעה בעיתון, לא ממש נהניתי מביקורי מבית הקפה. צריך הרבה בשביל להרוס את תאוותי למאפה טוב, אבל הם הצליחו. וגם הצליחו להחזיר אותי לזכרונות ילדות, נערות ואפילו מהתקופה שעבדתי בעיתון צפון 1, שהמערכת שלו הייתה צמודה, וכמה אהבתי את שדרות הגעתון, ככה כפי שהוא. ולא רק אני מסתבר.

מסתבר שלעיריית נהריה יש כנראה בעיה עם איך שהעיר נראית היום, לא מספיק שבו קניון מיותר מול מרכזה. שיש את בעיית הפקקים האינסופיים שאין לי מושג למה בשעה 22:00 צריך להיות פקק מעיר צפונית שנחשבת, אפעס, די פריפיאלית. אבל כולנו , או רובנו מלאים זכרונות נעימים מהעיר הזו שכפי שמישהי כתבה לי הייתה "מעוז האליטה הייקית", עיר שהיה בה משהו של חו"ל באמת. ועדיין נשאר מזה קצת. אבל עוד כמה שנים לצערי הכל יגמר.

בידיעה שפורסמה בעיתון ידיעות אחרונות וב-YNET, גיליתי לחרדתי כי לא סתם מסעדת פינגווין המיתולוגית נסגרת אחרי 82 שנים. נכתב כי קפה "פינגוין" ייסגר ובעליו מכרו את הקרקע לפי שווי מוערך של כ-25 מיליון שקל. בעירייה רוצים שיהיו "עוד עסקאות נדל"ן ברחוב געתון ישנו את פניו ויוסיפו אלפי מ"ר של מסחר, מגורים ומלונאות". גם מלון קרלטון שזכור לי היטב אחרי החתונה המיתולוגית של דוד שלי שם ב-1985. זה נשמע לכם זיכרון אישי לא מעניין? זה לא. אלו זכרונות של הילדות והחיים של כולנו.

מסעדת פינגווין של פעם
כך זה היה פעם. פינגווין בשנות ה-40. צילום מתוך הספר "פינגווין סיפורו של מקום, סיפורה של משפחה"

אחר כך מצוטט שם אילן אופנהיימר, יקה נחמד ומקסים שאני זוכרת אותו לטובה כשהייתי באיזה אירוע עיתונאים קטן במקום. זוכרת את עיניו המאירות כשהוא מקבל את פני המקום. ועכשיו  הסביר לידיעות אחרונות את הסיבה לסגירת הקפה: "בחרנו לממש את הנכס ולחלק את הכסף לפני שיחלו המריבות בדור הבא בין הילדים שלי ושל אחותי. חשבתי בהתחלה להשביח את הקרקע בעצמי, ראינו שאנחנו הולכים להסתבך אז החלטנו שעדיף למכור במחירי שיא. אני זוכר שהגעתי עד לבג"ץ כדי למנוע בנייה של ארבע קומות בשכונה שלי בנהריה על שפת הים, אבל הזמנים והצרכים משתנים".

וואו. ידע איפה להכאיב.

ברוב יאושי לא יכולתי לשתוק. כבר התרגלתי ואני מנסה להבליג על הכאב שלי עם פרויקטים של תמ"א שעושים בכרמליה, עם מה שקורה בתל אביב. אבל פה? עד כאן. זה מה שכתבתי בפייסבוק:

תתחילו לארוז . ערי הצפון מתעקשות להרוס את עצמן ולהטביע אותנו בבטון. לא רק הפינגווין המיתולוגי מכר את נשמתו בשביל כסף ועוד כסף לכאורה אלא גם מלון קרלטון ייהרס, שזה בכלל מדהים אותי, ושדרות הגעתון יהפכו למפלצת מסחרית עם בנייה לגובה כי מה זה חשוב ערכים, סביבה, קסם של עיר. עיריית נהריה את יוצרת בכייה לדורות והכל בשביל עוד קצת ארנונה? בושה . כאב לב. הם רוצים להוסיף "אלפי מ"ר של מסחר לעיר שכל הזמן יש בה פקקים ולא נועדה לזה בכלל. אני לא אגיע גם אם ישלמו לי. ואני יודעת שגם במרכז הארץ הכל שיקולי נדל"ן אבל אני לא גרה שם ובכל זאת יש הבדל בין תל אביב לעיר צפונית שפעם היו בה קסם ובעיני גם רוחניות עם שדרה יפיפייה שלכולנו יש זיכרונות ילדות נעימים בה .
חשבתי שזה יהיה עוד פוסט שאנשים מרפרפים עליו מתוך מחשבה של "מה היא חופרת זאתי". טעיתי. התגובות היו רבות ומחממות לב

חנן פז כתבה: "אני מהקריות וכל כך אוהבת את נהריה.

נהריה בשבילי היא זכרונות של ילדות מאושרת של חופשות וכרכרות עם סוסים , ירח דבש בקרלטון ומועדון ריקודים ובילויים.גם הורי רקדו שם בימי שישי ואת כל החגיגות המשפחתיות עשינו כמובן בפינגווין.
נהריה הייתה טובה אלינו כש״ברחנו״ מהטילים היישר לשניצל הענקי בפינגווין.
וחוף הים הנהדר של היום. זיכרונות שיישארו איתי לנצח".
שדרות הגעתון
שדרות הגעתון צילום דרור אבי מתוך ויקיפדיה

רות ברונשטיין כתבה:

"פעם זו הייתה עיר נופש הכי שווה בארץ. עיר האליטה הייקית, צמחו משם מפעלי ענק שטראוס וזוגלובק. לצד הקנטרי הראשון בישראל ועוד… היתי לפני שנתיים בניחום אבלים הזדעזעתי, הגעתון יבש, סולמות בצבע ברזל מכוער, הכרכרות נעלמו, הכל נראה כמו עיירה ישנה ולא מפותחת. פשוט עצוב".

יובי קאופן, איש תרבות ובעל מרכז מוזיקה ביט מחיפה חושב אחרת ממני:

הכתבה שלך מעולה ונכונה אבל אני אמיתי
אם מישהו היה מציע לי 20 מיליון שקל דמי פינוי ממסעדה
אחרי שנים רבות כל כך ואחרי שנת קורונה ועולם מסעדנות שקשה לשרוד בו כבעבר – לא הייתי יכול לסרב
במאקרן את צודקת בהכל
במיקרו אני לא יכול לבקר את פינגווין".

ורז גוטמן כמוני, מעלה זכרונות עבר קסומים:

"סבא שלי זכרונו לברכה היה מלצר בשנות השישים ותחילת ה70 בפינגווין. כשמלצרות עדין היתה מקצוע. עצוב לי שכך הם פני הדברים. ילדותי מגיל קטן היתה שם. הקידמה בסוף הורסת הכל כולל את הזכרונות".
והיו עוד התייחסויות רבות. בשורה התחתונה אני מעיזה גם לנצל את האתר הזה כדי לפנות לעיריית נהריה, תוך כדי התעלמות ממי שאומר לי שאין מי שיתייחס אלי שם ולבקש מהם. להתחנן אפילו.
תקראו את מה שאנשים כותבים וכתבו. אל תחשבו רק על מזומנים. לא תמיד צריך לחדש, יש דברים שלא צריכים להשתנות מהעולם. אתם רוצים לשפר את התיירות לעיר? עוד בתי מלון?  הגיוני. אבל לא חייבים לשנות את פניו של המרכז של העיר. הנשמה שלה. עשו דברים בחוכמה. עם פינגווין זה כבר אבוד אני מניחה ויבנו שם בניין של שש קומות שיבלוט כמו מפלצת בטון. אבל לא חייבים לשנות את הקסם והזיכרונות ילדות שלנו. לא רק של הצפוניים. שימרו על העיר.
לפחות עד הבחירות המוניציפאליות הקרובות… ואז אולי משהו או מישהו  אצלכם ישתנה 😏.
אהבתם? שתפו
מאמרים נוספים
לשיתופי פעולה - דברו איתי
אהבתם? שתפו

2 תגובות

  1. הכל נכון !תאור מדוייק של המקרה , אבל אפשר גם להבין את אילוצי הבעלים שהקדימו תרופה למכה שהייתה נוחתת.

    תודה!

    1. הבעיה היא כמובן בעירייה שרוצה לשנות שם את כל הרחוב. יכול להיות שבעלי המסעדה התעייפו אחרי 82 שנים. בכל מקרה אולי זה יקח שנים עד שיהיה השינוי וזה קצת מנחם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים נוספים

ביחד ננצח קבוצת פייסבוק עזרה למפונים

ביחד ננצח הגרסא החיפאית

"ביחד ננצח – חיפאים מאחרים" זה שמה של קבוצת פייסבוק חדשה שהוקמה כדי לעזור למפונים מאזורי הלחימה להשתלב בחיפה, להכיר את העיר, לארח בחום ולהעניק להם פעילויות יוצאות דופן שאין להם בבתי מלון

קראו עוד »