מלכת היופי של שום מקום

תחרות מלכת היופי של ישראל
על ניסיונותיי הכושלים להיות מתמודדת בתחרות מלכת היופי ומה פסל אותי במהירות. וגם סקירה של תחרות מלכת היופי השנה, מה השתנה, מה צריך להשתנות בעיני ולאן נעלמו בגדי הים וסעיף הגובה?

כשהייתי בת 20 סבתי מתיא ז"ל דבקה במשימת העל, להכניס אותי לתחרות מלכת היופי של ישראל.

אם יורשה לי להעיד על עצמי, הפנטזיה של סבתא לא הייתה לגמרי רחוקה מהמציאות עד כדי הזיה. נתוני היו סבירים וסימטרים, פני נחשבו לנאות בעיני רבים. שיערי גם אז היה מספיק ארוך כמו שאוהבים בתחרויות מסוג זה, ראו תחרות הבית מיס יוניברס של חברנו דונאלד טראמפ.  גובהי, 171 ס"מ נחשב אז לגבוה מספיק בשביל לדגמן (היום בר רפאלי עם ה-1.75 ס"מ שלה אינה מספיקה בכדי לפזז על מסלולי אירופה). אבל היה לי מכשול רציני מאוד, אולי הכי חזק. הייתי שמנה מידי בשבילם.

אני זוכרת את עצמי מגיעה לתל אביב, לבית מגזין לאשה, מחכה בתור, הבנות נכנסות אחת אחרי השנייה וגם אני. אם זכרוני אינו מטעה אותי, וכנראה שהוא לא, היינו צריכים לעמוד מול 4 בוחנות ועוד בבגד ים. מהשנייה הראשונה שנכנסתי לחדר ראיתי את המבטים הספקניים. אני לא רזה מספיק נכון? שאלתי בתמימות טפשית, או ישירות – תלוי איך מסתכלים על זה. מישהי שם הנהנה בראשה ואחרת נתנה לי מבט של 'איך אני בכלל מגיעה'.

איזה עידן אחר זה היה. אתם בטח תוהים כמה עגלגלה הייתי.

בואו נגיד שאכן הייתי מלאה. זה היה לפני ימי הסקרנות שלי לגבי שיטות תזונה דלות פחמימות. הייתי רחוקה ממצב של השמנת יתר מסוכנת אבל בטוח שהייתי צריכה להשיל  15 ק"ג, לפי הסטנדרטים אז לכאורה. ובכן, לא משנה, לא היה לי סיכוי קלוש. בואו נגיד שהמועמדות שקלו אז בערך 20 קילו בממוצע פחות ממה שאני שקלתי. בפרמטרים האחרים עמדתי לכל הדעות, אבל זה לא משנה. סבתא לא הבינה איך זה יתכן והעיזה בעקשנותה להמליץ עלי לתחרות פעם נוספת ואני כמו ילדת סוף ניינטיז קצת סתומה שרוצה לגעת בזוהר, כי אלו האמצעים שהיו לנו אז, נסעה שוב כמו מטומטמת לבחינות של שנה הבאה כדי להידחות שוב.

אלו היו הימים שהמועמדות בתחרות מלכת היופי קיבלו כמה וכמה עמודים בכל גיליון עם הפניה בשער. בפירוט, היה נכתב בבירור מה הגובה של כל אחת ואם אני לא טועה אפילו המשקל. בנוסף גם התחרות סוקרה בפריים טיים של הערוצים המסחריים, בעוד הבנות עומדות עם בגדי ים, וחיוכים רחבים. המצלמה נעה סביבן אולי כדי שנראה שהן לא סובלות מצלוליטיס.
אני טיפוס נוסטלגי , אבל מיי גוד, התקדמנו מאז. באחד הלילות  אני רואה שהתחרות של מלכת היופי 2021 החלה. זה נראה כאילו כבדרך אגב אבל בהמשך הסתבר שהיא תשודר באתר ynet. באתר מספרים ש"אלפי בנות הגיעו להתחרות על הטייטל הנחשק", טוב, אני האחרונה שאשפוט.

כשבראשי זכורים עוד שנותיה הקודמות של התחרות , לא כזה מזמן (יש זיכרונות שהמוח מעדיף לשמר) אני מגלה כמה שינויים מרעננים ומפתיעים:

הבנות החביבות מצולמות, ללא בגדי ים (!) אין מה לדבר על המשקל, תודה לאל, סעיף ציון הגובה שלהן נעלם מה שמאוד מסקרן אותי. לא יכולתי שלא לתהות, כדברי קארי ברדשאו (שלא הייתה כמובן מתקבלת לתחרות ולאו דווקא בגלל הגובה, הגיל או הפנים).האם הוא כבר לא נקלח בחשבון? לאן נעלם סעיף המינימום 170 ס"מ גובה? היתכן שעכשיו נפתחה התחרות בפני עשרות ואולי מאות אלפי נערות שקודם לא עמדו בקריטריון? לפי התבוננות בתמונות הבנות, הן נראות חטובות וגבוהות למדי. אתם יודעים שאפשר לראות גובה גם בתמונה.

מה שמוזכר בהחלט הוא חשבון האינסטגרם של כל אחת,  תהיו בטוחים שלכל אחת יש כזה ( האם זהו אחד התנאים לתחרות? ומה אם אני אשת פייסבוק?? תמהני). מה אגיד לכם, לא שאני מקנאה חלילה, אבל  בעיני המראה שלהן די אחיד, לכולן שיער ארוך מסודר לעילא, איפור עדין, מאוד.  בצילומים כולן לבושות בבגדי ג'ינס די אחידים או שמלות כסופות. יש שם כמה בנות יפות בהחלט, ילדות טובות ישראל, אינטיליגנטיות ובעלות ערכים, שנראה כי זה מה שהפעם העורכים רצו לשים עליו את הדגש. המועמדות הן למשל קונדיטורית, לוחמת, אלופה בהחלקה על גלגיליות. חמוד. אבל.

מראה הילדה הרעה? קצת רוק פאנק, פופ, קסם ים תיכוני? שום דבר. סליחה, אבל השתעממתי.

זה נראה כאילו אין שום קשר ביניהן לבין מי שמייצגות את הכוכבות של ימינו. הנשיות, אם תרצו. בין אם זו בילי אייליש הצעירה, מדונה, אדל, ביונסה ובישראל נשים כמו נינט, דקלה. זה רק קומץ דוגמאות ידועות מאוד, של נשים אינדיבידואליסטיות, בעלות מראה מאפיין וייחודי, לפעמים מתריס. בנות עם אישיות שצורחת את עצמה החוצה.

דווקא אחת שכן יש לה גם כתר מלכה אמיתי על הראש ומשדרת לי גם אישיות היא מלכת היופי לשנת 2003 סיוון קליין. היא סיפרה לאחרונה על המעבר לעולם הסיעוד והכשרתה כאחות. בראיון בשבוע שעבר, קליין שבעיני נהייתה יותר ויותר יפה ומעניינת עם השנים, נשאלת אם לדעתה צריך לבטל את התחרות. "אולי צריך", ענתה באגביות לשאלה שרבים מאתנו תהו בה בשנים האחרונות ובטח לאחר התעוררות תנועת METOO.

אני דווקא לא אגיד את המובן מאליו, לדעתי אפשר בהחלט להשאיר את התחרות, אם זה חשוב, מעניין ובעל ערך. ואיך עושים אותה כזו? תמתחו קצת את הגבולות. לא כולן חייבות להיות בעלות המראה הכל ישראלי, נחמד ומקובל על כולם. אני בעד קצת אדג'יות, מראה אחר, שמתמודדת תגיד משהו שנוי במחלוקת, מבריק  או פשוט שנון.

או שסתם תהיה עם שיער אדום צבוע ושמנמנה כמו שאני הייתי.

 

אהבתם? שתפו
מאמרים נוספים
לשיתופי פעולה - דברו איתי
אהבתם? שתפו

3 תגובות

  1. ה״תחרות ״ האיומה הזו היא אחת המיותרות ואין לי מושג איך היא מצליחה לשרוד גם במאה ה-21.
    המסרים שלה, שלא מתאימים עוד לימינו, כוללים תעמולה אנטי פמיניסטית בעליל המתמקדת עדיין, כמו לפני 100 שנה, בגובה ומשקל ועיסוק אובססיבי במראה חיצוני כתנאי כמעט בלעדי להצלחה. הרי מי שמצליחה לקטוף את פרס המקום הראשון מוגדרת כמלכת ״היופי״ ולא חלילה מלכת ״הערכים והאינטלקט״.
    עדיף שהזוועה הזאת תעלם ותשקע אל תהום הנשייה, יחד עם הניסיונות לקבע סטראוטיפים מגדריים מהסוג הגרוע והמקטין ביותר.

    1. הי שלי תודה על תגובתך החכמה והמעניינת. אני עוד זוכרת את הימים שזה שודר בערוץ 2 ואיך צילמו מכל זווית את הבנות עומדות לבושות ביקיני (לא בגד ים מלא חלילה…) אז כן מסכימה אתך בהחלט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים נוספים