הטור של בן: דרושה זוגיות

ערב אחד לאחר משמרת מתישה במטבח הצבאי, שכבתי על המיטה הקומותיים וכתבתי פוסט קצר בפייסבוק: "אני רוצה להתעורר כל יום בבוקר ולראות את האישה שלידי שאני הכי אוהב מחייכת כמו מונה ליזה". החברים מהצבא ראו את זה ואמרו שזה רומנטי ומרגש.

היו לי דייטים אבל לא משהו רציניים. קשה למצוא את האחת והיחידה

הייתי נכנס לאתרי היכרויות אבל לא מצאתי מישהי שמתאימה לי. רק שני דייטים יצא לי להיות. אחת שישבתי עם מישהי שגרה ביישוב לא רחוק מהיישוב שאני גר. היא הייתה לפני הצבא ולא ידעה מה היא מחפשת. נפגשנו במסעדה והיה לנו כיף. יום למחרת היא אמרה שהיה לה כיף אבל לא חושבת שהיא צריכה זוגיות. הדייט השני שלי היה מוזר. היא הייתה סטודנטית לחינוך. חברה שלה רשמה אותה לאתר דייטים. הדייט היה בכלל הליכה מסביב לקניון. לא ישבנו ושתינו. היא פשוט לא רצתה להכיר. היא גם לא הייתה מהאיזור.

בכלל, אני לא מאמין באתרי היכרויות שצריך לשלם עבור למצוא בת זוג. אני מאמין בספונטניות או במקריות. היו לי התאהבויות בעבר ובעיקר כשהייתי בכיתה ד'.

עד לפני כמה שנים הייתי מאוהב קשות למרות שלא ראיתי את מושא אהבתי מאז היסודי. נ' הייתה תלמידה של אימא שלי לאנגלית. כשבאתי לראות את בית הספר היסודי החדש שלי (עברתי לשם כי בבית הספר הקודם לא התסדרתי), ראיתי אותה לראות. היו לי פרפרים בבטן. התביישתי להגיד שלום. היא צעירה ממני בחצי שנה ולמדה אז בכיתה ה'.

בכיתה ה' ניסיתי להתחיל איתה. היא הייתה מגיעה מוקדם לבית הספר והייתה עושה הליכה באזור הכיתה שלה. לא העזתי להגיד לה שלום מרוב שהתביישתי. הייתי שולח כמה מחברי הכיתה שלי להגיד לה שאני מאוהב בה. אבל היא לא ידעה מה להגיד. היו לי חלומות עליה. דיברנו פה ושם. גם כשנפגשנו בארה"ב (היא הייתה בטיול עם אחים שלה ואימה) כשהייתי עם אימא שלי בביקור, התחלתי לדבר עם נ' אבל מאז לא היה שום קשר. היא עלתה לכיתה י' ואני המשכתי לכיתה ו' ואז לחטיבת ביניים ותיכון.

בהתחלה רציתי ללמוד באותו מקום שנ' למדה כדי להיות קרוב אליה ולנסות לחזר אחריה, אבל לא התקבלתי. לבסוף מצאתי את עצמי בלי להיות מאוהב. ניסיתי גם להתחיל עם בנות השכבה אבל לא היה קליק. פשוט הייתי ביישן. עם הזמן הבנתי שהיא התחתנה. אני שמח בשבילה שמצאה אהבת אמת.

ברגע השיא שלי עם נשים היה כשהייתי בצבא. לאחר הטירונות שירתתי במטבח ששם תמיד רציתי להיות כי זה מסקרן אותי מאחורי הקלעים. כל יום היו מגיעות תורניות מטבח ובין לבין הייתי מחליף איתן סמול טוק. משהו לא רציני. סתם. הייתי גם יושב עם חיילות אחרות לאחר יום מפרך בשק"ם. היו לי מדי פעם רגעים של משיכה אל חיילת שגם לה היה משהו אבל בגלל השילוב הראוי לא יצא לנו להיות לבד.

אני מתאהב בקלות

רואה מישהי מוצאת חן בעיניי אני ישר מפנטז על העתיד. גם בזמן שאני כותב את הטור הזה אני התאהבתי במישהי מבלי להכיר אותה. סתם ככה אחת מהפייסבוק. טרם שלחתי לה הודעה. יש אומרים שהיא בזוגיות חדשה אז אחדול מחשבה.

אפשר לומר שהייתה לי מערכת יחסים קצרה נטולת אינטימיות חוץ מנשיקות. יום אחד, בעודי מחכה לאוטובוס ללימודים האקדמים, ראיתי מישהי שמחכה כמוני לאוטובוס. דיברנו גם לאורך הנסיעה. היא סיפרה לי שהיא מאושפזת באשפוז יומי במחלקה הפסיכיאטרית לאחר שחוותה דיכאון מתוצאה של הטרדות מיניות, לדבריה. הצעתי את עצמי להיות ידיד. כל שעה היא הייתה שולחת לי לפחות 40 הודעות. חשבתי שהיא מאוהבת בי אבל בסך הכל רציתי להיות ידיד שלה. אמרתי לה שזה נחמד שהיא שולחת לי הודעות, אבל אני לא מחפש כעת קשר. אבל היא לא הרפתה. היא כבר חשבה שאני בן זוגה למרות שלא היו לי בכלל רגשות. פשוט הייתי נחמד כלפיה.

יום אחד ישבנו בספסל הציבורי. היא אמרה לי "תנשק אותי". אמרתי לה, "את בטוחה? אני פוחד שתפרשי את זה לא נכון בגלל שסיפרת לי על העבר שלך עם הגברים שהטרידו אותך". היא אמרה שהיא מסכימה שאנשק אותה. שמתי את ידיי מאחורי הגב שלי ושילבתי את האצבעות ביחד כי פחדתי שאשלח ידיי לעברה. היא נישקה אותי. זה היה הנשיקה הראשונה שלי בחיים. הייתי בן 25 ומעולם לא חוויתי נשיקה. נהנתי מאוד והיה תחושה של סיפוק ממכר. ניסינו להיות ביחד אבל כעבור שבוע הבנתי שאין לי כימיה כלפיה. פשוט לא הייתי נמשך אליה. היא נפגעה אבל הבינה שהיא לא מתאימה לי. אחד הסיבות שלא רציתי להמשיך קשר איתה בגלל שפחדתי לעשות צעד נוסף, כלומר אינטימיות ואז היא תפרש אחרת. מאז לא יצאתי עם אף אחד אולי בגלל הסיבה הזאת.

אני מחפש זוגיות, זה נכון

אני מחפש פרטנרית לחיים ואולי לחתונה, אבל לא בונה על זה כרגע. זוגיות בעיניי זה פרויקט מעניין. נכון, פרויקט נשמע מוזר אבל כל דבר בחיים שלנו זה פרויקט. זוגיות יש עליות ומורדות, מתחים, ריבים אבל גם דברים חיוביים. יש זוגיות ארוכה ויש זוגיות קצרה. נכנסתי מדי פעם ליוטיוב לראות הרצאות על זוגיות. יש יותר מדי יועצי זוגיות שאינני יודע למי לסמוך.

לדעתי זוגיות צריכה להיות שלב שבו אנחנו מבינים שזה מתאים לנו. ברגע שמתאים לנו להיות ביחד אז כדאי להיות בזוגיות. לדעתי יש מגוון סוגים של זוגיות כמו שהיא צריכה להיות במערכת יחסים נכונה עם הסכמה וכבוד, לקבל את השוני, להכיל את הטוב והרע ולהיות הדדי.

נכון, יש גילאים מסוימים שהשעון הביולוגי מתקתק ואז אנשים ממהרים לזוגיות גם בשביל להיות הורים. אבל לדעתי זוגיות היא ללא גיל והעיקר התחושה שזה מתאים. זוגיות זה לא לכל אחד. יש כאלה שאוהבים להיות לבד ויש כאלה שאוהבים פרטנריות כללי למטרות מסוימות לאו דווקא אינטימיות, למרות שגם. קשה להגיד מהי זוגיות אמיתית מבלי לחוות אותה מקרוב. אני מקווה שבקרוב אמצא מישהי שאהב ולא משנה עם מי הייתה בעבר (גם אם היא נמשכת לשני המינים), העיקר ששנינו מאושרים.