את הכתבה הזו כתבתי בימי הקורונה, כשכולם דיברו על משבר בריאותי. רמת החרדה, סטרס והלחץ בחברה נסקה לשמיים עם פרוץ הקורונה. אנשים רק רוצים רק להרגיש טוב שוב.
זה עבר.
עכשיו אנחנו עומדים בפני תקופה אחרת לגמרי. את הכתבה הזו הכנתי בזמנו לעיתון ידיעות חיפה לפני יותר משנה. כעת, עם כל הדיבורים על המהפכה המשפטית והקרע בעם ואתם יודעים, כל זה, הגיע העת להירגע קצת. לדעתי זה מה שחשוב עכשיו
חקרתי כמה שיטות שמקיימים מורים מנוסים בחיפה כדי להקל לכם קצת על הנשמה, לחזק את מערכת החיסון ולעשות טוב.
"אחת הבעיות שלנו בהתמודדות עם הקורונה היא שכל הזמן אומרים מה לא אבל לא אומרים מה כן, מה תומך, מרגיע ומחזק את מערכת החיסון", אומר יובל בן מרדכי מורה לויג'נאנה יוגה והבעלים של סטודיו נאיה יוגה בכרמל, בסטודיו מתאמנים לפי תנאי התו הסגול ואפשר לבחור בין 14 מורים של סוגי יוגה שונים כולל יוגה שיקומית, כזו המתאימה למבוגרים וגם קונדליני שיטה שמשלבת ישיבות ונשימה. "סטרס זו המגפה של המאה ה21. אי תנועה ומתח זו בעיה גדולה בבריאות, כשאתה סוגר אנשים, מפחיד אותם ואומר שאסור להם לזוז זה משפיע לא טוב. אנשים תקועים בבית, אוכלים יותר ומתעסקים עם טלפונים", אומר בן מרדכי, "אם אדם נדבק בקורונה אז מאוד משמעותי לדעת מה מצבו אם מערכת החיסון שלו חלשה ויש לו מחלות רקע זה מאוד משפיע על המחלה. צריך לעודד אנשים לאוכל מתאים, ליטול ויטמינים, להתאמן ולהיות בשמש. יוגה היא הפחתה של סטרס, תנועה בכלל טובה לדם, ללב, לדלקיות וכאבים במפרקים, למשל התנוחה 'כלב מביט למעטה', כשאתה עומד על ארבע, נדבק לאדמה עם הידיים והרגליים וכל המתח עוזב אותך מהגוף לאדמה, אתה יכול לעזוב את הראש לשחרר את הלסת, זה מוריד מתח, פחות דיכאון ומחשבות טרדניות".
אם אתם מחפשים דרך להזיז את הגוף אבל חלילה לא להתאמץ ניצן בר לב מסטודיו ניצן אנרג'י שבחיפה, הביאה לארץ את שיטת SLENDER YOU.
מדובר ב-6 מיטות אימון מרגיעות ממונעות על חשמל שכל מיטה עובדת על שריר באזור אחר בגוף והתחושה היא של טלטול, של תנועה נעימה כמו לצוף על גלים רגועים. זה מתאים למי שצריך שיקום, לסובלים מדיכאון וחרדה (שמספרם גדל כידוע בימי הקורונה) וגם לבני 80 ואפילו משפר מצבם של חולי פרקינסון וחולי סרטן. ולמרות שזה רגוע, זה אפילו מחטב את הגוף. "הכי מקסים שאנשים שיש להם חרדות ונמנעים מאימון אירובי שמעלה את הדופק, באים לכאן ואומרים שהם מרגישים אחרי האימון ממש חזקים", אומרת בר לב, "היינו סגורים בשיא של הקורונה והיה לנו ממש חשוב לחזור לשגרה כי זה מקום שמעניק את הפן השיקומי מנטלי, ההשפעה מיידית, כמו קסם".
פסיכותרפיה גופנית היא טיפול רגשי העושה שימוש בכלים נוספים מלבד שיחה למשל תנועה, מגע, פיתוח תשומת לב ומודעות לגוף. "זה מאפשר לנו לגעת בתוכן רגשי באופנים אחרים חוץ משיחה" אומר גולי מטוס מטפל בפסיכותרפיה גופנית במסגרת התמחות "עכשיו יש המון חוסר וודאות וחרדה בנושאי כלכלה ובריאות, אנשים יותר נמצאים בבית ומבלים עם המשפחה שזה גם מציף כל מיני קשיים. להגיע לטיפול בזמן הזה זה חשוב ויכול לתמוך ולעזור להתמודד עם מה שעולה. כל סשן מותאם לכל מטופל ואיך שהוא מגיע לקליניקה באותו יום, יש כלים שיכולים לעזור בהרגעה וקרקוע. זה לקחת את החוויות והרגשות שלנו ולהתחבר אליהם בעזרת הגוף".
מעין צח, בעלת סטודיו פשוט יוגה, המלמדת גם מדיטציה ומודעות, אומרת שעל ידי תשומת לב, נוכחות, ותרגול מדיטציה, ניתן למנוע מהמחשבות לשלוט בנו. "מחשבה יכולה להיות רק מחשבה, מעין רעש רקע שאנו שומעים אך אינו מסיח את תשומת הלב מהחוויה של הרגע הזה ואינו משפיע עלינו אבל היא יכולה להפוך להרבה יותר מזה, סטרס, אם אנו מאמינים בה, מזדהים עמה, מסתכלים דרכה על המציאות, ומופעלים על ידה. אז תשומת הלב מתנתקת מהעולם הפיזי שמתרחש כרגע, נשאבת לתוך העולם המנטלי הדמיוני שהנו מנותק מהרגע וגורם להרבה מאוד סבל מיותר ומונע מאיתנו לחוות את הרגעים היפים של החיים".
לדברי צח, מה שהכי יכול לעזור לנו בתקופת הקורונה, זה להבדיל בין מה שאמיתי וקורה כרגע לבין מה שאנחנו מדמיינים. "רק ממקום אמיתי של רגיעה אנחנו יכולים לתת מענה אמיתי לאתגרים של החיים. נניח שקורה עכשיו משהו מאתגר כמו סגר, או קושי בעסק, יש לנו שתי מערכות עצביות בגוף, הפרא סימפטית של ששולחת הורמונים של רגיעה ומחברת למקומות במוח והמערכת הסימפטית של לחימה ובריחה שפועלת רק כשצריך להילחם או לברוח. מתח נפשי זה אומר שהפעלנו את המערכת הלא נכונה כי על ידי חשיבה מדמיינים איומים והמערכת הזו אמורה לפעול רק במקרה של איום פיזי אמיתי. מדיטציה אמורה לעזור לזהות מה אמיתי ומה לא, היא עוזרת לנו לעבור ממערכת אחת לשניה, ואז מתוך מערכת של רגיעה אפשר למצוא פתרונות".
זה היה די בלתי אפשרי להתעלם בשנים האחרונות מהמושג מיינדפולנס כלומר מודעות קשובה, סוג של תשומת לב למה שקורה כאן ועכשיו תוך התמקדות בתחושות הגוף ללא שיפוטיות ועם חמלה ואהבה כלפי עצמך
הפסיכותרפיסטית זיוה גרין, אשר מתמחת בטיפול באנשים שמתמודדים עם מצבי לחץ וחרדה ומשלבת מיינדפולנס אומרת שבמצב הזה ובכלל, יש אנשים המנסים להימנע מרגשות לא נעימים ומנסים להפטר מהם. "מהניסיון שלי ככל שמנסים להיפטר מרגש כך הוא עצים והחרדה גדלה. מיינדפולנס נמצא יעיל במצבי לחץ וחרדה מתבסס על תרגולים מנטלים, מדיטציות ועוד. זו השקפת עולם שבאה מהבודהיזם ועוסקת ביכולת שלנו לשהות עם כאב, חרדה, לחץ ותסכול כפי שהם ללא ניסיון להדחיק או להשכיח אותם. "תרגול זה של מודעות קשובה 10 דקות ביום עוזר להפחית לחץ וסטרס חרדה וגם כאב. הוא עוזר להחזיר את הגוף לאיזון על ידי הורדת לחץ דם, הרגעת נשימה והרפיית השרירים".
עמרי אורן הוא מטפל רגשי בגישת "האקומי", המתאימה "למי שמרגישים קצת לא מחוברים לעצמם או לחיים, ולמי שמתמודדים עם אתגרים רגשיים כגון מחשבות שליליות, סטרס, חרדות, בעיות ביחסים, בדידות, טראומה ועוד", כהגדרתו. הגישה משלבת שיחות של פסיכותרפיה עם העמקה לתוך החוויה בגוף (embodiment). אורן, 38, שירת ב-8200 ועבד במשך שנים בהייטק, אך כבר בזמן התואר הראשון החל להבין שכל חייו עד לאותה הנקודה היו ממוקדים בצד הרציונלי והמדעי של המפה, ושלאורך השנים היה מנותק מהרגשות שלו ואפילו מאוים מהם. "כשאתה חי רק בראש, אתה לא מחובר ללב. כשגיליתי את "האקומי" הבנתי שהגעתי הביתה. העבודה דרך הגוף היא משמעותית במיוחד בעיתות מצוקה כמו הקורונה. אני מלמד אנשים לשים לב למצב הרגשי שבו הם נתונים, ולראות איך הוא משפיע על הפעולות היומיומיות שלהם ועל חווית החיים. בקליניקה אני מקשיב יחד עם המטופל למה שאומרים הגוף והרגשות שלו, ובין היתר מלמד תרגילים שמאפשרים להרגיע את המערכת הרגשית כדי להחזיר לו את המושכות ולחזור לחווית חיים נעימה".
מתי בפעם האחרונה נשמתם, אבל ממש?
יש קשר בין נשימה ורגשות שונים: פחד מתבטא בנשימות מהירות, שטוחות ולא-סדירות, ותחושה של התקשות בבטן התחתונה; בחרדה או סטרס נעשה מאמץ להחדיר יותר אוויר לריאות ששותקו כתוצאה מכיווץ השרירים בחזה. למרות שנשימה בלתי מוגבלת מפיגה חרדה, האדם הסובל ממצבי חרדה פשוט אינו מסוגל לנשום", אומרת עינת מנדל, מנחה לריברסינג – נשימה מודעת. עוד לפני שדימיינו שתהיה כאן קורונה, מנדל עצמה סבלה במשך שנים מהתקפי חרדה, וכמו אז גם עכשיו היא נעזרה המון בריברסינג. "כשהחלה הקורונה התחלתי להעביר סדנאות ב -ZOOM, היו שהגיעו 3-5 פעמים בשבוע ועברו תהליך מדהים", היא מספרת, "הגוף שלנו הוא מכונה מופלאה, הוא יודע מה לשחרר ובאיזו מידה, גם כאלה שהגיעו עם חרדות ועם טראומות מורכבות, שחררו דברים בהדרגה. המשתתפים הצליחו לשחרר מטענים רגשיים מהעבר, לרפא כאבים פיזיים, לסלוח, להתמודד עם אובדנים וכמובן הצליחו להישאר רגועים בתקופה בה היתה המון פאניקה מסביב. בונוס נוסף היה שהם לא חשו בדידות. בתקופה בה כל הזמן ניסו לספר לנו ש"אנשים זה מסוכן" ו"חיבוק הורג" הצלחנו ליצור חוויה של אינטימיות".
בתיה מאור, מגדירה עצמה כמי שעוזרת לנשים "למצוא יותר קלילות ושמחה בחיי היומיום"
היא מאמנת ומדריכה באמצעות ציור אינטואיטיבי. " בתקופה הזו כולנו מודאגים, במין חוסר וודאות וחוסר שליטה מוחלט. כשאנחנו מציירות זה כמו עוגן, משהו שאפשר להישען עליו וזה ממכר. לא צריך כישרון או לדעת לצייר או ידע באומנות , צריך רק דף צבעי פנדה מוזיקה וטיימר של עשר דקות.
"פתחתי קבוצת פייסבוק לציור אינטואיטיבי בדיוק בתחילת הקורונה הסגר כי ציור אינטואיטיבי חוויתי, כיפי ובעיקר כלי מדהים לשחרר רגשות. אנחנו משחררים רגשות לא דרך הביקורת של המיינד כי בשכל אנחנו יודעים שזה לא טוב לנו להיות בסטרס ולדאוג אבל אין לנו את היכולת באמת להתגבר על זה. בציור אינטואיטיבי אנחנו משחררות רגשות , רגשות זה אנרגיה, אנחנו משחררות אנרגיה עודפת מיותרת ולא טובה ומפנות מקום בתוך עצמנו ובשדה האנרגטי שסביבנו לאנרגיה שמיטיבה איתנו".
השיטה לא מבקשת לפרש או לפענח ציורים אלא לשקף את מה שקורה באותו הרגע. "ממלאים את כל הדף עם צבע ומה שעולה לנו בראש, נותנים ליד לקשקש וזה משחרר רגשות של דאגה, כעס תסכול לא צריך להבין את זה בשכל, אלא להרגיש".
