החודש ד"ר קליקובסקי היה צריך לציין את יום הולדתו ה-89. הוא הותיר אחריו את רעייתו כרמלה ו-4 ילדים זאב, משה, יהושוע ויהודית. הלוויתו התקיימה ביום שלישי בבית העלמין שדה יהושוע. במשפחה אומרים שהוא נפטר בשנתו ללא סבל.
כפי שמספר הבן זאב, צבי עלה לארץ מברזיל ב-1964 והיה חלק ממקימי הקומונה הברזילאית בכרמל. כרופא ילדים בחר להקדיש את חייו לרפואה הציבורית, לתושבי חיפה והגליל המערבי, ערבים ויהודים כאחד. הקים מרכז בריאות לרווחת תושבי הגליל המערבי , קיבל את פרס יקיר מעלות, פיתח את תחום התפתחות הילד והיה בין חלוצי תחום ברפואה בארץ. התעקש להיות ברפואה הציבורית מתוך השקפת עולם סוציאליסטית, הוא התנגד לרפואה הפרטית ומעולם לא גבה כסף על עבודתו. היה חבר בוועדי רופאים, נאבק על דמות הרופא והרפואה הציבורית", מספר זאב.
איש של ערכים
ד"ר קליקובסקי היה חבר מפ"ם, ממקימי המסגרות בחיפה של תנועות השמאל תכלת אדום, של"י, ר"ץ ומר"צ.
רן כהן, לשעבר ח"כ, שר וסגן שר בממשלות ישראל לדורותיהן מספר על חברו הטוב: "ב-1965 הייתי רכז דור הצעירים של מפ"ם בחיפה, זכיתי להכיר את ד"ר קליקובסקי שהיה מזכיר הגרעין. הוא ניהל את הגרעין ביצירתיות וביד רמה. באותם שנים גויסתי לעזור לפעילי מרד ואדי סאליב. כשהיו לאנשים בעיות רפואיות הלכתי לד"ר קליקובסקי שעבד אז בבי"ח כרמל ועזר יום ולייליה.
"הוא היה מאוד מעורה בחיים בחיפה. כשפרשתי ממפ"ם והקמתי את השמאל החדש הוא הצטרף אילי ב-1969, בהמשך כשהקמנו את ר"ץ ומר"צ הוא היה מאוד פעיל ומרכזי בחיי המפלגות בחיפה ובצפון. הוא היה לי חבר מאוד טוב. מאוד אהבתי אותו ולשמחתי הוא גם אהב אותי".
יו"ר ועד שכונת הדר ויו"ר מר"צ בהסתדרות אליעזר הברמן: "הכרתי אותו מפעילות שותפת בשל"י, היינו סיעה של 2 בהסתדרות שהיה אז בשיא כוחה. קוליקובסקי ז"ל היה מנהיג מלידה אדם עם ערכים של שמאל וצדק חברתי. תמיד חשב על האדם העובד ועל השלום השוויון בין ישראל לשכנותיה. 'הלך' למעלות לעזור לאנשי הפריפריה מרצונו, קנה לו שם של הרופא הטוב שבא מרחוק לעזור. איש ענק !"
בשנותיו האחרונות ד"ר קליקובסקי התגורר בדיור מוגן אלישע שבכרמל ועדיין היה מאוד מעורב במערכות רפואיות רבות. היה צלול לגמרי ועצמאי עד יום מותו.
"ד"ר קליקובסקי האמין שלכולם מגיע הרפואה הטובה ביותר"
ביתו יהודית אומרת ברגש: "אבא היה בן אדם שכל מה שנגע בו הפך לנקודת אור קסומה. נחרט כל כך בזיכרון של אנשים עד שמבחינתם הפך להיות ממש אדם של אור. הפיץ סביבו כל כך הרבה טוב וחום, ידע להקשיב, לתמוך. האמין שלכל האנשים מגיע את הרפואה הטובה ביותר. התנגד לרפואה הפרטית כי חשב שגם לילדי מעלות של שנות השישים מגיע את המיטב. הציעו לו להקים מרפאות פרטיות ולהיות רופא פרטי אבל הדברים החומריים היו מחוץ לתחום שלו. רצה לאפשר לכולם לקבל את הכי טוב שאפשר גם אם ידם אינם משגת. תמיד עם חיוך, אהבה ועיניים טובות".
תגובה אחת
על זה נאמר :ברוך רופא חוליםויברך אותך האלוהים.
תודה שיש אנשים כאלה שמאמינים ברפואה ציבורית !!!! {כמוני}
ןתודה על כתבה מעניינת ומחזקת.