ביגודית ויצו קיבלה תרומה מדהימה ואותנטית ממלחמות ישראל

ביגודית ויצו סניף שדרות מוריה שבחיפה מורגלת בקבלת תרומות בגדים ואקססוריז  אולם כזו עוד לא הייתה להם:  לפני כשבועיים התקבלה במקום שקית ובה מדי צה"ל הכוללים חולצות צבא, ג'קטים  וסיכה מיוחדת שכמו הגיעו היישר ממלחמות ישראל. הסיפור שמקופל בין הפריטים מראה כי מדובר באדם שלחם בקרבות מתקופת המחתרות, מלחמת הקוממיות (העצמאות), מלחמת  ששת הימים, מלחמת סיני.

"גילינו חולצות 'רגילות' של הצבא מהעבר, וגם שני ז'קטים מאוד מיוחדים, הנראים כמו מעילים רשמיים של אז ועל אחד מהם הייתה סיכה שנראתה לי מאוד מיוחדת", מספרת יעל רות וייל מנהלת ביגודית סניף מוריה חיפה, "מתוך סקרנות התחלתי לבדוק מה אומרים הסימנים על הסיכה וראיתי שזה 'הולך' להמון מלחמות ומבצעים אחורה. סיקרן אותי לדעת מי הבן אדם שתרם . נורא קיוויתי שאו התורם או מישהו יחזור אלינו ויספר את הסיפור של המדים האלה ועד כה לא הצלחנו לקבל שום מענה, הנוהל הרגיל כשאנחנו מקבלים מדים הוא להחזירם  לצה"ל , אבל כאן מרגיש לי שאני רוצה או להגיע לאיש הזה או לתרום לאיזשהו מוזיאון. כי יש כאן הרבה מעבר".

היא חקרה באינטרנט מה מרכיב הסמל שבסיכה, "זה ריגש אותי , הרגשתי שזה מחייב, אי אפשר לעבור על זה כאילו כלום, כל פס שם יש לו משמעות וזה מקסים בעיני, אם זה מדבר או ים שחוצה, כל ההיסטוריה של העם שלנו נמצאת בפסים האלה. הייתי שמחה שיבוא האדם שיספר שזה שלו או שהוא ירש את זה או שהוא הנכד או הבן של".

בינתיים הפריטים הושמו בצד, במקום שמור, כשהנשים מקוות לפרטים נוספים על מקורם. רות וייל: "זה מתכתב עם זה שהרבה פעמים מגיעות אלינו תרומות של עיזבונות וזיכרונות, וכשאנחנו ממיינות את הבגדים אנחנו מדמיינו לעצמנו את הסיפור של המשפחה הזו, של החיים האלה. זה כל פעם לפתוח שקית עם סיפור חיים. חשוב שהתורמים ידעו שזו ההתייחסות, שהדברים לא נעשים כלאחר יד. גם תרומת מכנסיים של ילד עם בוץ שהולכים למיחזור, יכולה להעלות חיוך, לדעת ש'איזה כיף שהוא קפץ בשלוליות', או חולצות של ילדים שציירו עם צבעי גועש בגן, ואיזה כיף שהם שמחו וחיו. הכל הופך לסיפורים, שום דבר לא עובר בלי שעובר משהו בראש ואפילו בלי שנאמר איזשהו מלל בקול רם. על כל תרומה אומרים תודה ולכל תורם יש סיפור, יש אנרגיה לבגדים".

וכעת נושא חשוב אחר שקשור לויצו, עליו כתבתי לפני כשנה:

האלימות על גווניה השונים עלולה להגיע לכולן, לכל מעמד ובכל שכונה, גם אם את גרה בדניה, כך  לדברי בעלות תפקיד בכירות בתחום אשר בעקבות יום המאבק באלימות נגד נשים, שצוין השבוע, מעלות נתונים ומידע חשובים עד קריטיים. בדוברות משרד הרווחה אומרים כי מתוך 14 מקלטים לנשים מוכות הפזורים ברחבי הארץ, 4 מקלטים ממוקמים באזור צפון כולל חיפה, שניים מתוכם אוכלוסיה מעורבת יהודית וערבית, האחד לאוכלוסיה ערבית והאחד לאוכלוסיה כללית. יו"ר נעמת תמי ברק אומרת כי לפי הידוע לה  2 מהם ממוקמים בתוך בחיפה.

לא ניתן לפרט בשום פנים ואופן את מיקומם של המקלטים שכן הנשים אמורות לחוש בהם מוגנות מפני בני הזוג המתעללים שעלולים לחפשן. בצפון נמצאות נשים שהן בהכרח לא מחיפה כשהחיפאיות מועברות למקלטים בערים אחרות, בכוונה כדי להרחיקן מהגורם האלים אם כי גם לא להתרחק יותר מדי. ברחבי הערץ במהלך השנה נמצאות כ-700 נשים במקלטים וכ-1000 ילדיהן כל המקלטים פעילים, התקציבים מועברים אליהם בהתאם למספר הנשים השוהות בהם, לא התקבל פירוט לגבי גובה התקציב אבל הם אינם "תקועים" בגלל חוסר תפקוד הממשלה שכן מדובר בבסיס התקציב, כך נמסר מהמשרד.

לפי נתונים של ארגון ויצ"ו המתייחסים לשנה האחרונה, יותר מ-600,000 ילדים חשופים לאלימות. יותר ממיליון איש שכלואים במעגל האלימות כש-200,000 משפחות שמתמודדות יום יום עם אלימות. 15-18 נשים שנרצחות בממוצע בשנה על רקע מגדרי, כאשר בשנה שעברה נרצחו 26 נשים. מדובר בתופעה חוצה חברה וזה לא בעיה שמונחת על כתפי נשים בלבד על גברים לנשים כאחד לפעול לשינוי המגפה הזאת. כמו בכל מגפה יש להשתמש בהקצאת משאבים שלא עוברים לטובת הנושא, הסברה וחינוך , העלאת המודעות למסגרות לטיפול ושיקום.

מנהלת ויצו בחיפה ורדית דוזלר טנג'י מבהירה: "חשוב לציין שאנחנו מדברות על נשים נפגעות אלימות אנחנו לא מדברות על מגזר מסוים שסובל מהתופעה ולא על מוצא או מאפיינים סוציואקונומים כאלה ואחרים. האלימות על רקע מגדרי היום יכולה לפגוש כל אחת כמו שאחות של מיכל סלע ז"ל אמרה לפני פחות מחודש, 'אם זה קרה במשפחה שלנו זה יכול לקרוא לכל אחת'".

ויצו חיפה  על סניפיה השונים בשדרות מוריה שם יש ביגודית ויצו, נווה שאנן ונוה דוד מפעילה לשכה לשכה משפטית שמטפלת בכל הקשור לדיני משפחה, תכנית ממשיכות בדרך לנשים הנפרדות מזוגיות, מרכזים לנפגעות אלימות במשפחה ואת התכנית הייחודית 'צומחות יחד' לנשים וילדים שחוו אלימות במשפחה- התכנית שפעילה כל הזמן  עוזרת להם להשתלב בחזרה בקהילה כדי שלא יחזרו לגורם האלים .התכנית המנוהלת בהתנדבות ע"י והדס דגן בלום, נחשבת לתכנית חדשנית שאין כמותה בארץ והיא כוללת הרצאות, תמיכה רגשית, פעילויות נפרדות לילדים ולאמהות שמתקיימות בשלוחת ויצו בנווה דוד. כך למשל בפורים המשפחות נהנו ממופע של קודם ובקיץ מטיול בפארק מים בחוף גיא. "אנו דואגות ליצור להם רשת תמיכה,  להחזיר ילדים לבית ספר. התמיכה היא גם בין הנשים למשל מישהי אחרת מהקבוצה אירחה למשך חודש וחצי את אחת הנזקקות.

דוזלר טנג'י  מציגה מחקר של משרד הרווחה שמראה נתונים מעניינים אם כי מורכבים: למעלה מ-80 אחוז מהנשים שיצאו מהמקלט בחרו להתרחק מהגורם האלים ולבחור חיים עצמאים, מתוך 80 אחוז אלו קצת יותר  50 אחוז לבחור חיים עצמאיים לבד.  30 אחוז בוחרות להישען על המשפחה והחברים . מתוך 20 האחוזים הנותרים 5 אחוז עוברות לדירת מעבר או מקלט אחר ו15- אחוז בוחרות לחזור לביתם לבן הזוג האלים.

"מתוך כל מאה האחוזים בפועל מה שקורה הוא ש- 40 אחוז מהנשים ששהו במקלט נפגעות אלימות חוזרות בסופו של דבר לחיקו של הגורם האלים , כאשר חלק עושה את זה בגלל הקושי להסתדר לבד, בעיקר בדידות וסידורי בירוקרטיה מעיקים  בחוץ וזו הסיבה שהקמנו את התכנית הזו כדי שתהיה רשת תמיכה שתוכלנה להסתדר לבד.

חשוב לשכוח כאן את הסטיגמות.  "האחרונה שנרצחה הייתה עובדת סוציאלת , יש הרבה שאומרים שהאלימות שייכת לקהילה אתיופית ומגזרים כאלה ואחרים אבל זה כבר לא נכון. זו תופעה שכבר חוצה את החברה הישראלית, יש אלימות כלכלית ורגשית ומינית".

מיכל חנוך אחדות, מנהלת תחום אלימות במשפחה (מקלטים ודירות מעבר) מטעם משרד הרווחה: "לפני שנתיים הורחב חוק לנשים יוצאות מקלטים כך שהיום אנחנו נותנים במסגרתו שלוש תוכניות רחבות היקף, מענק הסתגלות, תכנית טיפולית אינטנסיבית והרחבת דירות המעבר. בחיפה יש שיתוף פעולה מקצועי טוב בין הרשות למשרד, יש מרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה בחיפה שזה חלק מהשירות שהעירייה נותנת, במימון משרד הרווחה".