פארק הכרמל: עולם של חי, צומח ומורשת

חי בר כרמל פארק הכרמל צילום מנו גרינשפן
לא האמנתי איזה עולם מופלא של ירוק, טבע, היסטוריה גיליתי, בעזרת מומחים, על ההר הירוק כל ימות השנה. סיפור על יחמורים, כנפי נשרים, זבל אורגני ושריפות 

חורש ירוק-העד, נופי הפרא/ היסטוריה שמתחילה עוד לפני הספירה והאתרים החשובים שבו. פארק הכרמל הוא מרחב חי וצומח, מרחב טבע ומורשת אבל השפע הטבעי הזה ספג גם שריפה גדולה, מתמודד עם פסולת אנושית ועם מעוף הנשרים. הגיע הזמן לסייר בו קצת, קודם בעזרת המילים ולגלות מחדש את 'שוויצריה הקטנה' שנמצאת ממש לידינו. עכשיו לקראת הקיץ זה זמןטוב להתרענן שם.

 

הטיול מתחיל

אחרי שגילית כמה מסלולים קסומים באזור חיפה והכרמל, מסתבר שאפשר להתעלות על זה. פארק הכרמל הוא בעצם רצף של גנים לאומיים ושמורות טבע על פסגת הר הכרמל, בשטח המשתרע מגבולותיהן הדרומיים של חיפה ונשר ועד אזור נחל מערות ועמק מהר"ל בדרום; סך הכל גודל פארק הכרמל הוא 124,114 דונם, מה שהופך אותו לאחד הרצפים הגדולים של שטחים פתוחים בחציה הצפוני של ישראל. ארגון אונסק"ו הכיר בכרמל כמרחב הביוספרי הראשון בישראל, רוצה לאמר, אזור שבו חיים אנשים כחלק בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית שסביבם

שלושה יישובים על רכס הכרמל הם מובלעות בתוך שטחי הפארק: עוספיא, דלית אל כרמל ובית אורן. גודל הפארק המקורי היה 101,590 דונם, מתוכם 63,950 דונם שהוגדרו כ-'גן לאומי' ו-37,640 דונם שהוגדרו כ'שמורת טבע'. שטח השמורות משולב בתוך פארק הכרמל כאשר שטחי הגן הלאומי מקיפים את השמורות ויוצרים רצף של שטחים ירוקים. במהלך השנים נעשו הכרזות והרחבות נוספות לגן הלאומי בסך 255 דונם, לשמורת הר כרמל בסך של 22,226 דונם. הפארק הוא דוגמה לאקוסיסטמה (מערכת אקולוגית) ים-תיכונית, וכולל מצאי עשיר של תופעות גאולוגיות, ממצאים פרהיסטוריים, ומגוון ביולוגי ונופי.

 

אם העצים יכלו לדבר: מעט היסטוריה ירוקה

בכרמל התגלה רצף התיישבות ארוך של האדם הקדמון. החוקרים מעריכים שהאדם החל להתיישב באזור זה לפני כמיליון שנה. נראה כי בתקופה הפליאוליתית התיכונה, לא מזמן רק משהו בין  250,000­50,000 לפנה"ס חיו באזור נחל מערות אוכלוסיות של האדם המודרני ולידן אוכלוסיות של האדם הניאנדרטלי. בנוסף התגלו בכרמל שרידים מן התרבות הנאטופית (תרבות פרהיסטורית בארץ ישראל של לפני כ-12,000 שנה) ובהם מבני מגורים, קברים וחפצי אמנות.

בתקופות ההיסטוריה היה הכרמל מיושב בדלילות. החורש הסבוך והמדרונות התלולים הקשו את העיבוד החקלאי, ומיעוט המעיינות מנע הקמת יישובים. גם בתקופת הברזל (התקופה הישראלית, 1200- 587 לפנה"ס) התקיימו רק יישובים מעטים בהר, בעיקר בבקעות הפוריות עמק מהר"ל ובקעת אלון, או בקרבת מעיין גדול כמו עין קדם.

חי בר כרמל צילום דניאל כהן
הם יודעים למה הם מתרפקים על המרחקים. צילום: דניאל כהן

בתקופה הפרסית (587­-332 לפנה"ס) שימש הכרמל עורף חקלאי ליישובי החוף ומספר היישובים בו גדל. בתקופות המשנה והתלמוד, בעיקר לאחר מרד בר כוכבא (132 לספירה), היגרו תושבים רבים מיהודה לצפון הארץ וגם לכרמל. היישוב הגדול ביותר בהר מתקופה זו התגלה בח'ירבת סומקה, שם נמצאו שרידים של יישוב יהודי גדול מהתקופות הרומית והביזנטית, שרידים של בית כנסת, בתי מגורים, בתי מלאכה, מתקנים חקלאיים ומערות קבורה. אחת מהן מעוטרת במנורת שבעה קנים.

לאחר המרד כבר היו הבקעות הפוריות של הכרמל מיושבות, והמתיישבים החדשים עסקו בעיקר בתעשייה, במלאכה ובעיבוד תוצרת חקלאית. יישובי הכרמל נעזבו במאה ה-4 וההר נותר נטוש עד להתיישבות הדרוזים בשנים 1590- 1634. בתקופה העות'מאנית התקיימו בכרמל כ-20 יישובים של דרוזים. רובם חרבו ותושביהם התכנסו לשני הכפרים דאלית אל-כרמל ועוספיא שאנחנו מכירים כיום.

בשנת 1942 הבריטים חפרו בכרמל תעלות קשר ובונקרים כדי לעצור פלישה גרמנית מכיוון מצרים, שלא קרתה למרבה המזל. במלחמת העצמאות התנהלו קרבות על השליטה בדרכים העוברות בשולי הכרמל מחיפה לתל-אביב ומחיפה לעמקים.

 

דבר המומחה: על יחמורים, נשרים, זבל אורגני ושריפות

עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים בהחלט מצליח להכניס לאווירה כשהוא מדבר על פארק הכרמל כיום המצטייר כעולם טבע קסום, וכל כך קרוב. "בחי-בר כרמל יש גרעין רביה של יחמורים כבר כמה עשרות שנים, אנחנו משחררים בגליל כבר מעל 20 שנה, בכרמל התחלנו לפני 4,5 שנה לשחרר אותם בטבע", מספר דולב ומבהיר למי שלא בקיא, שיחמור זה איל, ואם תלכו אוניברסיטה הם יבואו לבקר אתכם בזמן הלימודים, אולי בקפיטריה

בפארק יש מעל 20 חניונים שפוקדים אותם קרוב ל-2 מיליון מבקרים בשנה, המגיעים מחיפה כפרי הסביבה וכל הארץ. האזור הזה משמש מעל 50 מסלולי טיול, יש בו הרבה מאוד שכיות חמדה ומקומות מיוחדים, ללא ספק תקופות החורף והאביב הן המרשימות ביותר מבחינת פריחה, גם מזג האוויר יותר נעים פחות חם, אומר דולב. עדיין יש גם מספר מעיינות לא רב בכרמל, לא מעט אתרים ארכיאולוגים מהתקופה הביזנטית, מספר אתרים לא מבוטלים שימש למגורים וקיום באזור שהוא לא קל כי אינו רווה במים, "בסופו של דבר מדברים על אזור שהוא ברובו תחת תיאור ההר הירוק, אזור עם חורש ים תיכוני די צפוף בחלקו הצפוני ולא מעט יערות אורנים שנותרו בו, אבל בלי לשכוח שגם אזור האוניברסיטה הייתה אוכלוסייה קטנה של אורן מקומי, הנקרא אורן ירושלים שלא היה הרבה בארץ", הוא מספר.

שטח פארק הכרמל מכיל מערכת טבעית עשירה מאוד של צומח, של בעלי חיים המאפיינים את החורש, באביב אפשר למצוא את השושן הצחור, בחורף את הסלמנדרה הכתומה, מיני סחלבים שונים ואפילו לטאה ירוקה שכשרואים אותו אותה פעם ראשונה היא נראית כמו דינוזאור ירוק, צוחק דולב.

יחמור פרסי בחי בר כרמל צילום דניאל כהן (1)
תכירו: יחמור פרסי . צילום: דניאל כהן

בחי- בר שבו מגדלים גרעיני רבייה למספר קבוצות של בעלי חיים שמיועדות להיות מושבות לטבע, שני מינים ייחודיים ששווה להזכיר אותם הם דורסים ובעלי דרסות. מבין הדורסים זה בייחוד הנשר והרחם שמשוחררים משם. אחרי עבודה קשה, התפתחה אוכלוסייה חשובה וייחודית של הרחם והנשר בכרמל ובצפון, בפרט הנשרים שגם מקננים באזור. התפתחה גם אוכלוסיית היחמור פרסי -מין של אייל שהיה כאן לאורך כל הדורות ונכחד מהארץ לפני כמאה שנה. ומסוף שנות השבעים הביאו אותו מאיראן דרך כמה הפוכות בדרך אל החי בר כרמל והצליחו להרבות אותו. מגדלים אותם קרוב ל-20 שנה כדי להגיע לאוכלוסייה גדולה ומשחררים בגליל וכשמ-2016 משחררים אותם גם בפארק הכרמל, באזור שוויצריה הקטנה. "אני בטוח שלכמה מבקרים באזור יצא לפגוש פתאום אייל יוצא אליהם, או איילה שהיא נקבת איל ללא קרניים, ולידה עופר, במרחב הזה קיימים הרבה מאוד חיות בר", מטעים דולב.

המרחב הזה סבל בעשורים האחרונים מכמה משריפות היער הגדולות ביותר שהיו בארץ ומי לא זוכר את השריפה הגדולה  ב-2010. "חלק מהלקחים בתחומי הפארק אנחנו פועלים בצורה מאוד משמעותית ליצור ממשק של פתיחת שטח של אזורי חיץ כנגד שריפות, של טיפול בצמחים קטנים של אורן שנבטו ויצרו יער סבוך כדי להקטין את סיכוני השריפות לעבר חיפה והיישובים השונים, הדבר הזה נותן מוצא גם לצמחים שונים שמתפתחים באותם שטחים שטופלו גם לבעלי חיים , הזכרנו את  היחמור שיודע לאכול מענפי העצים. זו פעולה מתמשכת ואורכה שאנחנו רואים בפירוש שנותנת פירות מבחינת הניהול הנכון יותר של היער, גם הציבור יכול ליהנות ממנה יותר, גם המערכת הטבעית יכולה ליהנות ממגוון רחב יותר של בתי גידול וגם סיכוני השריפה יותר קטנים כחלק מתהליך הניהול של הפארק".

  • אז בעצם מדללים שטחים ירוקים?

"לעצים הקטנים אנחנו קוראים זרעים ברגע שאנחנו מדללים אותם הם פותחים יותר אזורים של קרחות יער, מונעים גושי יער מאוד צפופים שהתפתחו כתוצאה מהנביטה אחרי השריפה. זה נקרא אזורי חיץ, אם תלכי לא תראי דילול. לפעמים יוצרים פתיחה, אוורור של השטח , הקרקע ובייחוד חלק מהפרחים זקוקים לאור, ברגע שאתה פותח את זה אתה מאפשר להם ליותר אור, אתה מקטין אפשרות של שריפה להתפתח ומאפשר ניהול טוב יותר של השטח אם חס וחלילה פורצת שריפה, אז אתה יכול להיכנס לשם.

"כל התהליכים האלה בוצעו בשנים האחרונות ואולי הדוגמא האחרונה שאני יכול לתת שמתחברת לדברים אקטואליים בעיר חיפה היא נושא הטיפול (בסביבה). 2 מיליון מבקרים מביאים לא מעט אשפה שכוללת בתוכה הרבה מאוד פסולת אורגנית, שאריות המנגלים, פיתות, חומוס – הכל מגיע".

  • ממש התנהגות הישראלי הממוצע בשטח

"אחד הדברים שזיהינו שאוכלוסייה  גדולה מאוד של בעלי חיים "שמחה" בזה, והכוונה שמחה עם גרשיים. מינים כמו תן, חזיר בר ועורב הם מגיעים וניזונים מהפסולת הזו ובדרך זו דוחקים בעלי חיים אחרים, לכן לפני כשנתיים פעלנו לשנות את כל מערך האשפה בחניונים, הוצאנו את כל המכולות הפתוחות והיכנסו פחים טמונים סגורים ולצידם מתקנים לגחלים. באמצעות מצלמות שמוסתרות בשטח עקבנו אחר התהליך והשווינו בין המצב שהיה לפני ולמצב שהיה אחרי וראינו שהפעולה הזו של צמצום מקורות המזון בידי האדם הקטינה בצורה משמעותית את פעילות התנים וחזירים בחניונים ובכך הקטינה את חוסר האיזון שנגרם כתוצאה מהפסולת. פעולה זו ממחישה את הכוח המשמעותי של המזון של בידי האדם על אוכלוסיית חיות הבר ועל הדרך הנכונה להתמודד איתה. נראה לי שקשקשתי מלא לא?

  • ספר לנו מה שלום הנשרים בפארק

"לפני כשעשרים שנה לא נראו נשרים בכרמל היית מסתכל בחוץ ולא ראית נשר, משנות ה-50 הם נעלמו משם, לא שרדו באזור. כחלק מפעולה מאוד מאוד אינטנסיבית של צוות חי בר הכרמל שעסק בגידול נשרים בשבי, גידול גוזלים טיפוח שלהם ושחרור שלהם כדי שלאט לאט יתיישבו בכרמל וייצרו שם אוכלוסייה קבועה מה שקורה מראשית שנות האלפיים. נכון לשנים האחרונות הגענו לקרוב ל40 פרטים (נשרים) שמקננים בכרמל כאשר כל שנה יש מספר פרטים שגם מקננים ומצליחים להביא גוזלים שיצטרפו לאוכלוסייה וזו אחת ההצלחות המרשימות מאוד,  זה לא אומר שהדבר הזה לא מלווה גם בבעיות קשות של תמותות, חלקן מסיבות שאנחנו לא תמיד יודעים ומנסים להתחקות כדי לנסות לשמור על האוכלוסייה הזו שנמצאת בסכנה חמורה בארץ.

"אני יכול לציין כאנקדוטה באחד הנחלים במערב הכרמל קרוב לנחל צפונים בשנתיים האחרונות היה קינון במקום חדש יחסית שבשביל לשמור על ההצלחה שלו הייתה היעזרות רבה בציבור הרחב ממש קראו למשמר הנשר והיו בסופי שבוע עוקבים אחריהם מסבירים לציבור ומשמרים כדי שהם יצליחו בקינון. בשנה שעברה זה הצליח, השנה אחד ההורים כנראה הזכר נפגע ונאלצנו בשלב מסוים לקחת את הגוזל כי אמא שלו לא יכלה לגדל אותו. בהחלט היה שיתוף פעולה עם הציבור ואנחנו מקווים להמשך השיתוף, יש לציבור כוח רב מאוד והעזרה שלו מאוד מאוד חשובה.

"אנחנו היום פונים לתושבים ואומרים להם בואו תעזרו להם תהיו חלק מלקיחת האחריות, שמירה על חיות והקטנת פסולת של מזון אורגני שאם אנחנו זורקים אותו בחוץ אנחנו נותנים תוספת אנרגיה לחיות ויש אוכלוסיות גדולות מידי שפוגעות במינים אחרים. תעזרו לנו לעזור למערך הטבעי, זה אינטרס של כולנו, כל עזרה תאפשר לנו לראות יותר בעלי חיים ייחודיים, ליהנות מהצמחים והפריחה המיוחדת בפארק הכרמל זה ללא ספק אחד הפארקים המיוחדים שיש לנו באזור שהוא יחסית מרכזי במדינה".

אהבתם? שתפו
מאמרים נוספים
לשיתופי פעולה - דברו איתי
אהבתם? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים נוספים

בן דולינקו על עיתוני הארץ ידיעות ניו יורק טיימס

הטור של בן: לא זאת 'הארץ' שלי

בן דולינקו מספר על איך זה נראה ומרגיש לקרוא עיתונים בעברית דווקא בארה"ב. ומה הוא חושב על עיתון הארץ ומה העורכים שלו צריכים לעשות אם הם רוצים להיות הניו יורק טיימס

קראו עוד »