אני מוצא את עצמי שוב בלי עבודה. יושב מול המחשב ומחפש עבודה באתרי דרושים. כבר שלחתי גם קורות חיים לגופי תקשורת ביניהם "זמן ישראל" ו"איי טוונטי פור" שטרם קיבלתי תשובה. בנוסף שלחתי קורות חיים לאל על במשרה של דייל אוויר ואף עשיתי את מבחן הקבלה שלהם שבלי לצפות ליותר לא התקבלתי. אני לא מבין למה עושים מבחני קבלה דרך אתר אינטרנט ולא פנים מול פנים. כנראה ככה חוסכים זמן ומיקום. הכל ממחושב בבינה מלאכותית. אולי הכל לטובה.
לאחר כמה ימים החלטתי ללמוד נהיגה מחדש. ניסיתי מספר פעמים לעבור את התיאוריה ללא הצלחה. לכן החלטתי ללמוד נהיגה כדי להבין טוב את התיאוריה. אני מאמין גדול בלראות את המעשי מאשר את התיאוריה כי במבחן צריך לשנן את השאלות בעל פה.
קשה להיות מובטל בעיקר בגיל 33 וגר עם ההורים. לא תיכננתי להיות במצב כזה. אבל אולי הגורל הביא אותי לזמן העכשווי בגלל המלחמה הנוראית שמשפיעה על הכלכלה שלנו. אני מנסה להיגמל מרשתות החברתיות בעיקר לקרוא את הטוקבקים, הפוסטים והציוצים הנגד האנטי ישראלים.
מדי פעם טיילתי בתל אביב כדי לברוח מהמציאות המדומה של האינטרנט ולחוות את החיים מחדש. הדבר היחידי שאהבתי בעבודה כמחלק סקרים זה להכיר אנשים חדשים ולכתוב עליהם. אני מאוד אוהב לחקור דברים חדשים. למדתי הרבה על המדינה המעניינת שלנו דרך העבודה שהייתה לי. לא מצטער על כל תהליך שעברתי עד כה כי כנראה זה מה שהיה צריך לקרות. לפעמים אני חושב מה היה קורה לו התהליך היה משתנה. אולי לא הייתי כותב את הטור, אולי לא הייתי בחיים, אולי הייתי נשוי וגר בחו"ל עם תואר מאוניברסיטה אמריקנית שכרגע אין סיכוי שישראלים יסיימו בשלום את התואר בגלל ההפגנות הפרו-חמאס.
שאלו אותי לא מספר פעמים אנשים מדוע אינני לומד באחד האוניברסיטאות בארה"ב בגלל שיש לי אזרחות אמריקנית. אמרתי בחצי חיוך "עדיף ללמוד בארץ מאשר שם בגלל שבארצות הברית צריך לקחת הלוואה סטודנטיאלית שעליה אני צריך להחזיר כשלושים שנה". הם נדהמו לשמוע על המילה הלוואה. בארץ אין דבר כזה לקחת הלוואה מוגזמת ביותר. הייתה אחת שנכנסה לתעשייה למבוגרים בשביל להשלים את ההלוואה. הבעיה שהוריה והסביבה הקרובה שלה עלו על זה. למרות זאת היא קיבלה פרס על עבודתה בתעשייה מבלי שידע על קיומו.
אני מביט בפוסטים של סטודנטים ישראלים הלומדים באוניברסיטאות ברחבי ארה"ב כשדרכם לקמפוסים נחסם בגלל היותם ישראלים. החוסמים הם מפגינים של פרו פלסטינים קרי פרו חמאס מבלי שהם יודעים על מה הם מפגינים. אפילו ד"ר פיל מק'גרו ניסה להבין את התופעה החדשה של חסימת דרכים לסטודנטים מסוימים. הוא ניסה גם לראיין את החוסמים אך לא הצליח. לאחרונה מק'גרו מנסה להבין כל מיני תופעות בארה"ב ובעיקר מה שקורה בקמפוסים של אוניברסיטאות יוקרתיות בעלות שם שמשפיעות על העולם. הוא ראיין את הסטודנטים הישראלים והיהודים כדי להבין מה הם חווים. נכון, כל מה שהוא רוצה להראות את החרם על הסטודנטים שבאו בסך הכל ללמוד באוניברסיטאות שיצאו מהן בוגרים ידועים ששינו את העולם ולא משנה מה הדת, הגזע או מין שלהם אלא מה שהם תרמו מהלימודים.
לאחרונה החלטתי להירשם לקורס תסריטאות במסגרת לימודי החוץ של אוניברסיטה הפתוחה. היו לבטים אם ללמוד את זה או לחפש עבודה. נכון, חסכתי המון כסף מהעבודה כמחלק סקרים אבל תמיד סיקרן אותי לכתוב תסריטים. כתיבה היא הדבר שבולטת בי מאז שאני זוכר את עצמי. עדיין יש לי שאיפה להוציא את הספר שאני כה רוצה אבל בגלל שצריך כסף להשקיע וכן לקוות שיהיו קוראים. לכן החלטתי להירשם לקורס תסריטאות מכמה סיבות: לכתוב תסריטים על נושאים שמעניינים אותי, להכיר אנשים חדשים ואולי חלקם יהיו באותו ראש שלי, הסיכוי שלי לעבוד בחו"ל גבוה מאשר בארץ, תמיד יש שוק ליצירות חדשות והכי חשוב – ליהנות.
בזמן כתיבת טור זה עדן גולן הגיעה למקום החמישי בגמר אירוויזיון 2024 במלאמו שבשבדיה. עד לפני חודש היו לבטים אם לשלוח אותה או לא. כמו כן החליפו את השיר בטענה שהיא פוליטית הרומזת על טבח אוקטובר 2023. גם השיר הנוכחי, "הוריקן", מזכיר את השיר הקודם "גשם אוקטובר" עם פחות רמיזות. עד לגמר היא התעלמה לחלוטין מקריאות הבוז של מפגינים פרו-חמאס וקרי פרו-פלסטינים והמשיכה עם המשימה שלה: להגיע לגמר. לאחר העפלה לגמר היא לא ויתרה. נתנה את השואו של חייה. למרות שהיא הובילה בשנייה בראש הטבלה בזכות קולות הקהל ברחבי העולם, היא סיפקה גאווה גדולה. זמרת אדירה שכולה בת 20 שכל חייה לפניה. משימת חייה הוא להראות לעולם שישראל אינה מה שמציגים בתקשורת אלא המציאות.
כמה שעות לפני הגמר, הפתיעה טלי גולרגנט, נציגת לוקסמבורג שהגיעה למקום ה-13, את גולן בחיבוק ואיחול הצלחה. שניהן עשו קריירה בחו"ל ורק גולן חזרה לישראל. גולרגנט פירגנה על המשלחת הישראלית. ישראל סיפקה 12 נקודות במחווה לגולרגנט. האחווה בין שני זמרות מראה את האמיתיות של התחרות האירוויזיון. זה מה שצריך לקרות.
חבל שלא זכינו לארח שוב בשנה הבאה. אולי בגלל זה הכל לטובה. גם מקום חמישי מכובד ובעיקר להראות לשאר המתמודדים שסירבו בהתחלה להופיע בחצאי הגמרים וכן בגמר עם ישראל שאסור לערבב פוליטיקה עם מוזיקה. מטרת האירוויזיון היא לאחד אנשים אבל דעת הקהל משפיעה על הכל לרעה.
לפעמים הכל לטובה גם אם רואים זאת אחרת.
