בין כל הפרוזה, ספרי העיון או אלו מז'אנר ה'איך להרגיש טוב, להתעשר ולהצליח בחיים' , יצא לאחרונה ספר יוצא דופן על מדף הספרים. דויד ראט, עיתונאי חיפאי ותיק, סאטיריקן וחובב הומור מילולי, הוציא את ספרו השלישי 'כל מילה מיותרת' – אסופת חידודים ושנינויות שנראה לי, וגם אמרתי לו את זה שרק הוא היה יכול לחשוב עליהם.
זהו ספר שמנגיש את העברית באמצעות הומור מושחז
ספר עם טוויסט, שנותן גוד טיים, שעושה טוב על הנשמה בימים מטורללים אלה. ספר מענג ושנון, מחולק לנושאים ושזור באיורים וקריקטורות. השמועה אומרת שהחגים מתקרבים (יהיי, אביב) ואתם יודעים מה אנחנו עושים לקראת? עומדים בתור בחנויות ספרים או כלי בית, מחפשים אחר הספל המבריק או יותר מעניין ספר בשביל לשקוע בתוכו קצת. מיי גוד, כמה שמתחשק לי לשקוע בספר ולהתנתק מהעולם. 'כל מילה מיותרת' הוא ספר מתנה אידיאלי.
גילוי נאות לא כזה מסעיר: את דוד ראט אני מכירה מעבודתנו במערכת ידיעות חיפה (מרשת ידיעות תקשורת) שם הוא משמש כעורך לשוני ואני, ובכן, ככתבת. אני יכולה להעיד שהשנינויות והפיקנטריה הזו שרויים אצל האיש הזה באופן טבעי, כשמדי פעם בנונשלנטיות ובלי להתאמץ הוא פולט איזה חידוד חביב. זה די מרענן, בצהרי היום.
"זה ספר שכולו הפוגת קומית, אסקפיזם, התאווררות וניקוי ראש", הוא מספר בראיון למיי נט, "המטרה הייתה ליצור ספר קליל וחריג בנוף. איך אומרים: תהיה עצמך- כל האחרים תפוסים".
הספר מחולק לפי נושאים כמו: רואים עולם, תנועת הבילויים, ישראלי, כלכלי, שולטים בחומר, תכנית הב, צרת התחבורה (הבנתם כבר את רוח הדברים) ועוד.
הנה כמה חידודים נבחרים מהספר:
קצין ישנוני- גנרל חורפ; ממציא כיפת ברזל- עלה על טיל; משקה אהוב בצה"ל- קולה של אמא; חייל לא ממושמע – בעל הפרעות הקשב; מאכל עתיר נתרן- ארוחת מלחים; מסעדה יפנית מצליחה- הסושי עשה את שלו; שוק מחנה יהודה – פירות י-ם; עובד במחלקת הגבייה – נאבק על חייב; התגייס לחמאס – זה קסאם לו; רכבת תחתית בוורשה – מטרו פולין, לקח את הילד לבית הכנסת- מצא סידור לילד; נתקע בשירותים- מתארגן ליציאה ועוד רבים.
שני ספריו ההומוריסטיים הקודמים של ראט הם "עושה צחוק מהעבודה" שיצא ב-2006 והוא לקט של ראיונות פיקטיביים והזויים שערך ראט במדור פיקטיבי שהיה לו בידיעות חיפה. ספר שמוכיח מה שתמיד ידענו: שספורט זה בידור טהור. ספרו השני "עם הלשון בחוץ" יצא ב-2012. השלישי, 'כל מילה מיותרת' הוא מעין ספר המשך לעם "הלשון בחוץ" שנכתב באותה רוח מבדרת ומחודדת, במהלך השנים האחרונות, גם על פתקאות מאולתרות או בצידי הדרכים. תקופות הקורונה אפשרה לו יותר זמן בכדי להתרכז בו, "בעיקר מלאכת איסוף מכאן ומשם", כשהרבה חידודים 'נבדקו גם על ידי העוקבים בעמוד הפייסבוק שלו. 'כל מילה מיותרת' יצא לאור לפני כשלושה חודשים בהוצאת ספרי ניב. את הספר אייר אדי מטס, שנחשב לקריקטוריסט מוערך בארץ ובעולם והאיורים שלו מוסיפים לחידודי הלשון.
לדבריו, "המטרה שלי הייתה ליצור ספר קליל שנותן גוד טיים לקורא, אני איש של מילים ורציתי להוציא ספר שמנגיש את העברית שהוזנחה קצת בשנים האחרונות באמצעות הומור. הקונספט הוא ספר-גימיק שתפור על עולם שמלא בהפרעות קשב, בהתרעות חמות ובהתראות מהחמות. אני רואה בזה ממתק לפריקים של הומור מילולי, חידודים ושעשועי לשון, חטיף שנולד בעידן שבו הכל נמהר וחפוז, שחייבים לתקתק ולג'נגל בין הרבה משימות, סוג של מפלט בעולמנו המטורלל".
לרכישה:ספרי ניב או אצל ראט. בקרוב גם בחנויות. יש מהדורה מודפסת ומהדורה דיגיטלית. אבל אין דין פרינט כדיגיטל. ספר זו חוויה בלתי אמצעית. זה יותר רומנטי, אינטימי , אפשר לגעת, למשש, בלי פילטרים.
ביסטרו כשר, מיינד יו
מחפשים מסעדה כשרה וטובה בחיפה? בהצלחה לנו עם זה. אה, הנה מצאתי. לא מזמן הוזמנתי לארוחת שני עיתונאים ומשפיענים במסעדת BP שבמרכז חורב שהתרעננה עם כמה חידושים בתפריט.
מסעדת BP הראשונה הוקמה בשנת 2004 בשדרות ההסתדרות, בין חיפה לקריות. כעבור 5 שנים הפכה להיות כשרה והיוותה פתרון טוב לשומרי כשרות בסביבה שלא תמיד יש להם הרבה אופציות לבחור מתוכן. הסניף במרכז חורב המשופץ נפתח אחרי הגל הראשון של הקורונה. זה די נחמד שיש במרכז הותיק מסעדה ראויה עכשיו. לדעתי היא בהחלט מעוררת אותו לחיים. בכלל, שדרות מוריה ואחוזה קצת נהיו רדומות בשנים האחרונות, כשרוב ההו הא המסעדות והברים עבר או נפתח בעיר תחתית, עליה העירייה שמה את הדגש כמרכז בילויים.
זה עצוב לראות מקומות סגורים או אפילו נטושים בכרמל ו-BP קצת מחזירה אותי לעידן הזוהר שלו לפני 15-25 שנים. כי ככה זה צריך להיות. אני מאוד אוהבת את מה שקורה בעיר תחתית אבל הכרמל לא נועד רק לפנסיונרים, קונדיטוריות ופריחה של פרויקטים תמ"א גרנדיוזיים ומיותרים.
בחזרה לאוכל: איך זה תמיד קורה לי במאורעות כאלו. החזירות מתגברת על כל מחשבה הגיונית, האוכל זורם לשולחן ואי אפשר לסתום את הפה. היו שם סושי, סיגרים בקר, נקניקיות מרגז חריפות, טעימת צ'יקן טמפורה, חציל בטחינה, כרובית מצופה, פיטריות וקוקוס, ספרינג רול וכנראה עוד דברים שאני כבר לא זוכרת כי בשלב מסוים התערפלה הכרתי ולא מאלכוהול. כוכבי התפריט הם הכריכים הבשריים וההמבורגרים. אני הזמנתי המבורגר אנטריקוט שהיה מעולה. את התפריט בהרחבה ניתן לראות כאן . אחת המסעדות הטובות שהייתי בהן בשנים האחרונות. הקינוחים בעיני הם החלק הפחות חזק של המקום, אבל אנחנו מכירים את זה מאולמות אירועים כשרים, אין מה לעשות.
מרכז חורב, חיפה טל' 8138*.
טיב טעם בעיר
אפרופו כל מה שקורה עכשיו עם הממשלה, ההפיכה המשטרתית, השרים הדעתנים ועוד דברים שאתם יכולים לחרוש בערוצים אחרים, אחד הנושאים החמים בכל הכיף הזה הוא נושא פתיחת עסקים ותחבורה ציבורית פועלת בשבת. בחיפה זה תמיד היה, צריך לאמר. בין אם סופרים קטנים ששייכים יותר למגזר ועל האוטובוסים והמטרונית שסובבים אותנו גם ב- 12:00 בשבת ( או 2:00 בלילה בשישי, כן כן) אפשר לברך, או להתרגז, תלוי באיזה צד אתם.
אבל יש ויש. לא כל שני מטר של חטיפים וקולה הם סופר שיש הרבה מה לעשות בו ולהוציא ממנו ארוחה ראויה. לכן זה ישמח רבים שפתחו עכשיו סניף של טיב טעם במרכז הכרמל. סניף IN The City בקונספט עירוני-שכונתי, נפתח בהשקעה של 2.5 מליון שקלים
נעים להסתובב בו, תמצאו שם הרבה מאוד מוצרים (לא כמו טיב טעם בחוצות המפרץ, קרם ידיים אורגני אין בסניף בכרמל , אבל הוא עדיין ראוי מספיק). לדבריו חגי שלום: "בפתיחת הסניף השקענו משאבים רבים. זו חווית קניה קולינרית עם מחלקות שירות כמו מעדניית נקניקים, גבינות ודגים מעושנים, דגים טריים, קצביה איכותית ובית מאפה. אלו מוצרים טריים ומוצרים מיובאים מכל העולם."
אם נוציא את העניין של פתוח בשבת זה היה מעט אמיץ מצידו של חגי שלום בעלי ומנכ"ל הקבוצה של טיב טעם לפתוח שם סופר שכן יש להם כמה סופרים מאוד קרובים במרחק הליכה, בימי חול. גם החניה באזור לוקה בחסר, אבל זה אידיאלי לאנשים שגרים שם כמו אמא שלי ללכת ברגל לסופר בשבת. יש כמה אנשים שיכולים רק לחלום על זה.
