♦️ עדכון מיום 5.2.23- לצערי הרב כשעברתי ליד המכולת בסביבות שש בערב, תריסה היה מוגף. המכולת של פינקו הייתה סגורה. אני מאוד מקווה שיהיה לה המשך וזה זמני.
אם תשאלו את תושבי נווה שאנן ואולי גם את תושבי השכונות הסמוכות או חיפאים בכלל על פינקו, מיד הם יענו בחיוך חם ומתגעגע, ויתחילו לספר זכרונות ילדות ונעורים מקסימים על בעל מכולת "של פעם", שיתן לכם לרשום מתי שתרצו, נדיב, חם. איש כזה שכל שכונה צריכה כי הוא פשוט מחמם לבבות.
לפני שבוע, פינקו היקר, ששמו המלא הוא פינחס פלדהמר הלך לעולמו. הלווייתו התקיימה ביום חמישי בבית העלמין שדה יהושוע (כפר סמיר).
כפי שמספרת ביתו היחידה אסתי גיל, בארבעת החודשים האחרונים פינקו כבר לא שהה בחנות, לא הוגדר כחולה אבל סבל מהלב שנחלש. עדיין היה צלול והתעניין בחנות שהייתה תמיד כל עולמו. לפני כארבע שנים אשתו האהובה מינה שגם עבדה איתו בחנות הלכה לעולמה ומאז הוא התגורר אצל אסתי בשדרות טרומפלדור. היא עצמה נפטרה בפתאומיות והתמוטטה, הם היו יחד מגיל 14 ולפחות 60 שנה היו נשואים, אסתי לא יודעת להגיד בוודאות כמה הזמן אבל זוכרת שהם לא נפרדו ליום אחד, היו צמודים בבית ובעבודה. "הם היו אנשים שלא ראו כלום מלבד החנות, לא נהנו מכלום, רק לתת שירות לאנשים ולראות שכולם מרוצים", היא מספרת. בימים האחרונים פינקו לא יכול היה לעמוד או ללכת, הפך לסיעודי, הערכים שלו ירדו ועם זאת היה צלול, תקשר ודיבר.
פינקו נולד ברומניה והיה ניצול שואה. הוא ומינה עלו יחד בשנת 1962 והחלו לעבוד במסחר בחיפה, בהתחלה בקרית אליעזר עד שהגיעו לנוהו שאנן, פתחו את המכולת בשנת 1968, בהתחלה המכולת הייתה חנות קטנה ובהמשך הם התרחבו ורכשו את החנות השנייה הצמודה. "כלכלית הם היו בסדר, התגלגלו כמו שאומרים, נפתחו סופרים מסביב אבל הם שרדו, לא ויתרו ועזרו מאוד לאנשים. במלחמות היו חסרים דברים למשל ביצים והם תמיד דאגו לחלק את זה נכון בין כולם שלא יחסר לאף אחד. אף פעם לא התווכחו עם אף אחד, תמיד הכל בסבר פנים יפות כדי לפתור דברים", מספרת אסתי שכיום מנהלת את החנות עם בעלה ועם עזרת הנכדים וגם בשנים האחרונות עזרה לאבא שכבר הזדקק לעזרה.
יעקב אבידן מכיר את פינקו משנות ה-70. "הוא היה הנשמה של השכונה, גדלתי עליו כמו הרבה חברים שלי. לא אשכח שהבן שלי יום אחד הגיע אליו למכולת ולא היו לו דמי כיס. פינקו אמר לו 'קח מה שאתה רוצה זה בסדר' ואחר כך אמר לי שאני לא צריך לשלם לו על כך וברור שרציתי. זה כל כך חימם לי את הלב. מוניתי ב-2002 להיות שוטר קהילתי של נווה שאנן וראיתי איך הוא נותן ארגז מוצרים מכל טוב למשפחות שלא גומרות את החודש. עם השנים הוא ראה שהשכונה מתחרדת ואז שינה את המרכול שלו ל(הכשר) בד"ץ והדתיים באים אליו בכמויות פשוט אהבו אותו. זו מכולת שעדיין אפשר לרשום בה, הוא עשה כל כך הרבה מצוות והכל בסתר, אני עברתי לגור ברמות ספיר ובכל זאת המשכתי להגיע לפינקו, הלך לנו אדם שהוא לא רק צדיק אלא יקיר השכונה".
"עם השנים ב-2002 מוניתי לשוטר קהילתי של נוה שאנן וה אז הקשר שלו היה חם . היה נותן מוצרים מארגן ארגז מכל טוב למשפחות שלא גמרו את החודש . עם השנים הוא ראה שהשכונה מתחרדת אז שינה את המרכול שלו לבדץ והם באים אליו בכמויות פשוט אהבו אותו. שם עדיין אפשר לרשום . עשה כל כך הרבה מצוות והכל בסתר. אני עברתי לרמות ספיר ובכל זאת המשכתי להגיע לפינקו.
יו"ר ועד רובע נווה שאנן יעקב שטרית: "פינקו הוא שם המתכתב עם היסטורית הווי החיים של אלפי תושבי רובע נווה שאנן מעל חצי יובל. זה מתבטא בדור אשר ראה לנגד עיניו את העזרה והתמיכה במי שלא היה לו אמצעים לעמוד בתשלומים בסיסיים של מכולת. באלפי ילדים שגדלו על ברכיו בדרכם לבית הספר עם השוקו והלחמנייה. מסיפורים עליו עולה כי היה אדם צנוע וענו אשר כל חייו שירת בנאמנות ובמסירות את כל קשת האוכלסייה המגוונת ברובע. אנו נפעל להנציח את שמו ופועלו בדרכים יצירתיות כחלק מהיסטוריה שלמה של מכולת שהפכה מוסד לתושבי נווה שאנן .
