הטור של בן: לעזוב או לא לעזוב

virginia usa planetta פלנטע נטע פלג
האזרחות האמריקאית שלו, האפשרות ללמוד ולעבוד בארה"ב או שבגלל גילויי אנטישמיות הכי טוב בארץ? הפיגוע באלעד ומפגש משפחתי עוררו אצל בן דולינקו שאלות מהותיות על חייו

במוצאי ערב יום העצמאות ה-74 אירע בעיר החרדית אלעד פיגוע באמצעות גרזן. נכון לשעת כתיבת טור זה יש שלושה הרוגים ושני המחבלים במנוסתם. שוב היו את הקולות שצריך להגביר את האבטחה והיו כאלה שלא קל לגור בישראל. אפילו ראש העיר לשעבר של אלעד אמר שהוא מתבייש לגור במדינה שמפקירה את תושביה. טריגר כזה הזכיר לי מחשבות עבר על לעזוב

מאת: בן דולינקו

כמה שעות לפני כן הייתי במנגל המסורתי במשפחה של אימא שלי לא רחוק ממודיעין. אחד מבנות דודות של אימא שלי שאלה אותי מה התוכניות שלי לעתיד. אמרתי לה שאולי לעבור לארה"ב כדי לממשש את הזכות לגור שם. יש לי אזרחות אמריקאית כי אימא שלי נולדה שם. אז בת דודה של אימא שלי סיפרה שאחותה, הגרה בניו יורק ב-40 שנים האחרונות, טוענת שיש אנטישמיות רבה ואפילו שלחה לה סרטונים המעידים על אנטישמיות.

אמרתי לה שבכל מקום יש אנטישמיות ומקרי שנאה גם בישראל. אבל היא טענה שפה יותר בטוח מאשר להיות בגולה. היא לא קנתה את הרעיון. היא חשבה שיותר כדאי לי להישאר בארץ גם אם זה קשה.

לאן להמשיך מכאן?

בשנים האחרונות עברו בי מחשבות אם לעזוב לארצות הברית. אני מכיר את האווירה שם כי הייתי מבלה כל קיץ אצל סבא וסבתא שלי, הורי אימי, במשך חודשיים. האמת היא ששם הרגשתי יותר בטוח ובבית מאשר בישראל, היכן שהבית האמיתי והפיזי שלי.

באחד הטורים האחרונים שלי התייחסתי על החסרונות בפריפריה כמו המרחק. אחד החלומות שלי הוא לעשות סטנד-אפ ולהופיע מול קהל. אנשים אוהבים את צורת הכתיבה והחשיבה ההומוריסטית שלי. חיפשתי באינטרנט מקומות שאפשר להופיע בהם בסגנון במה פתוחה. היו בעבר מקומות כאלו בחיפה אבל כיום הרוב לפי ידיעתי נמצא בתל אביב. ביררתי באחד המועדונים בתל אביב האם יש אפשרות להופיע בבמות פתוחות והם ענו שלא היה ביקוש לזה. כמובן זה שזה תירוץ כי הם לא רוצים לאפשר לאנשים ממקומות רחוקים להופיע אצלם בגלל הזמנים ושזה בסופי שבוע כשאין תחבורה ציבורית כמו שצריך.

בארה"ב יש 50 מדינות. בכל הערים הגדולות של מדינה יש מועדונים של סטנדאפ ואנשים מנסים את מזלם בתחום הזה. גם בכל תחום בחיים אפשר לעבור לערים אחרים. למשל, אם מישהו שרוצה לעבוד בניו יורק טיימס לא צריך לעבור למטה המרכזי של העיר ניו יורק אלא יכול לעבוד מעיר שבו הוא גר ושם יש סניף השייך לעיתון. אולי אפשר גם לעבוד מהבית כמו שציינתי בעבר.

ביררתי עם עוד כמה אנשים שגרים בארה"ב. שאלתי את בת דודה שלי מצד אבא של אימא שלי האם היא מרגישה אנטישמיות. היא אמרה אמנם יש אבל זה מעט ממה ששומעים. פשוט אפשר להתעלם מזה.

כמו כן שאלתי זוג חברים נשואים והורים טרייה לתאומים בכורים, שהכרתי בפייסבוק לפני כמה שנים. היא ישראלית שהכירה את בעלה האמריקאי בזמן שלמדה בקורס טיסה. היא מרוצה שעברה לארה"ב כי היא לא הסתדרה עם המנטליות של הישראלים ושם, לתחושתה, היא יכולה לחיות את חיה מבלי שישפטו אותה. לעומת זאת, בעלה האמריקני אמר שעדיף להישאר בישראל למרות הקשיים. אבל היא אמרה שהוא 'חי בסרט' כי הוא לא מבין איך זה להיות ישראלי כי הרי בכל פעם שהם באים לבקר את משפחתה הוא מרגיש בטוח. טוב, ככה זה שתיירים מגיעים לארץ זרה ומרגישים בבית.

לעזוב או לא לעזוב את ישראל?

אנשים שאלו אותי בעבר למה אני בחרתי ללמוד בישראל למרות שיש לי אפשרות ללמוד בארה"ב. אז אמרתי להם שעדיף ללמוד פה מאשר שם כי שכר הלימוד בסמסטר בארה"ב הוא שכר לימוד שנתי בישראל. לכן אנשים שבאים מחו"ל ובעיקר מארה"ב מעדיפים ללמוד בישראל. אני מכיר כמה אנשים שעשו זאת וחזרו בחזרה לארצם.

מצד שני בארה"ב יש אפשרויות לעבור ממקום למקום. זאת מדינה גדולה מספיק שאפשר לאכלס עוד אנשים במדינות שיש בהן מעט אוכלוסייה במספרים של מיליונים. למשל, מספר התושבים בישראל הוא 9.217 מיליון. הוא יותר ממדינת וירג'יניה בה מספר התושבים הוא 8,654,542 למרות שוירג'ינה יותר גדולה מישראל. אגב, מספר התושבים של ויומינג, ששטחה גדול מוירג'יניה, הוא 576,851. מנתונים אלה אפשר להבין שצפיפות אוכלוסייה גדולה מאפשרת גם למצוא מקומות עבודה יותר מאשר במקומות שצפיפות האוכלוסייה הנמוכה שקשה למצוא מקומות עבודה. לכן ניתן לאכלס עוד תושבים במדינות שהצפיפות נמוכה והמדינה גדולה מספיק לעוד אנשים.

לעבור לארצות הברית ניו יורק טיימס
מחשבות על מעבר. בן דולינקו בביקור במשרדי ניו יורק טיימס בניו יורק צילום פרטי

השאלה המרכזית בטור היא האם יש אנטישמיות בארה"ב או מדובר במספר מקומות שבהם האוכלוסייה צפופה. לדעתי התשובה צריכה להיות שככל שיש יותר תושבים עם מספר גדול של דתות באותו מקום מגורים כך יהיה יותר שנאה. אנחנו צריכים לזכור שהיהודים אינם היחידים שסובלים. יש גם מוסלמים שהיגרו ממדינות מוצאם על מנת להתקיים כמו שהם רוצים אבל גם חווים הצקות. יכול שהם גם מרגישים לא בנוח עם הדת שלהם.

אנחנו צריכים תמיד לזכור שמטרת החיים שלנו הוא גם לשרוד אבל גם להסתדר בכל מקום גם אם יש קשיים. דו קיום והבנה ביננו הוא הפתרון לבעיות אלה. אז לדעתי לא משנה איפה אנחנו גרים, תמיד יהיו בעיות. בני אדם נועדו לפעמים לעזוב, לנדוד ממקום למקום כמו בעלי חיים כדי להבין איפה אנחנו באמת צריכים לגור. לדעתי, נכון שיש מדינה ליהודים אבל לא כל אחד יכול לגור בה כי הוא לא ממש באותו קו מחשבתי.

אהבתם? שתפו
מאמרים נוספים
לשיתופי פעולה - דברו איתי
אהבתם? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים נוספים

ביחד ננצח קבוצת פייסבוק עזרה למפונים

ביחד ננצח הגרסא החיפאית

"ביחד ננצח – חיפאים מאחרים" זה שמה של קבוצת פייסבוק חדשה שהוקמה כדי לעזור למפונים מאזורי הלחימה להשתלב בחיפה, להכיר את העיר, לארח בחום ולהעניק להם פעילויות יוצאות דופן שאין להם בבתי מלון

קראו עוד »