בטור הקודם התייחסתי על חשיבותה של העבודה בחיינו ואיך היא משנה את חיינו לטובה או לרעה. מאז היו התפתחויות בחיי.
יום לפני פרסום הטור הקודם התראיינתי למשרה בעיתון יומי נפוץ בארץ
ישבתי מול שלושה אנשים שממולי נוף מרהיב של תל אביב. האנשים היו בכירים בדסק החדשות של העיתון. הצגתי את עצמי, את התכונות שלי, את הלימודים שלמדתי ואת מה שאני יכול לתרום. הם התרשמו ממני ורצו שאעבוד אצלם אבל יש בעיה: המרחק והזמנים. אני גר שעה ורבע מתל אביב והזמנים של המשמרות לא חופפות לזמני הרכבת.
רבע שעה לפני הריאיון העבודה, ישבתי בלובי של העיתון ולידי מישהי שהגיעה גם מהאזור שאני גר. היא סיפרה לי שהיא עובדת כבר שנה בעיתון במשרה שבו הלכתי להתראיין. היא גם סטודנטית במוסד אקדמי לא רחוק ממערכת העיתון. היא פשוט מצאה את המשרה לפני שנה באחד הרשתות החברתיות המובילות. זה התאים לה עם הלימודים.
בהתחלה לא רצו שאבוא לראיון עבודה כי הם חששו שזה יטריח אותי להגיע לשם באופן ספציפי. אבל התעקשתי. היה לי חשוב לראות את מערכת העיתון כדי להבין את הדינמיקה. בשבילי עדיף להיות שם כדי להתרשם מהאווירה. היו שם צעירים בגילי שעבדו בתפקידים שונים כמו הגהה, גרפיקה, תחקירנות, רשתות חברתיות והפקה.
ידעתי שלא אתקבל לעבודה למרות שחשבתי שאולי יתחשבו בי ויתנו לי שעות גמישות כי הרי אני בא רחוק. אבל לפי הנורמה של מערכות העיתונים יש מוסכמה קבועה שזה המשמרות ולכן המרחק גם מחשיב את זה.
עבודה פריפריאלית
לגור בפריפריה זה מורכב. מצד אחד זה האופציה להיות בתנועה ובלי שאף אחד יפריע. אבל מצד שני זה שאין הרבה אופציות לעבוד. לעומת זאת, במרכז בעיקר בתל אביב יש אופציות לעבוד, התחבורה סדירה, מקומות העסקים פתוחים גם אחרי חצות הלילה וקל להגיע ממקום למקום.
ברגע שמוצאים עבודה מתאימה במרכז צריך להתארגן מהר ולתכנן מראש את הנסיעה. תמיד יש את האופציה לנסוע ברכבת אבל לפעמים כמו כל דבר אחר יש את החסרונות למשל הזמנים והמרחק. עד שמוצאים מקום מגורים מגלים שהעבודה שבו התקבלו לא מתאימה להם ואז נאלצים לחזור שוב לפריפריה או לחפש עבודה אחרת שלא באמת בשבילם.
הבעייתיות להגיע למרכז היא למצוא מגורים. בראיון עבודה עם עיתון יומי אחר זה שאמרו שתחילת המשרה הוא חודש הבא ולכן צריך להתארגן בשביל למצוא מקום למגורים. אני מעדיף להתחיל לעבוד מיד כדי לדעת אם אני מתאים או לא לעבודה ואז למצוא מקום מגורים.
אנשים שגרים במרכז לא מודעים שיש מדינה מחוץ לתחום שלהם
מדינה שזה למעשה איפה נמצא תחום המחייה שלהם. מדינה שבו יש מרחק שעות נסיעה גם בצפון וגם בדרום. שם יש אנשים עם כישרונות ונאלצים לעבור למרכז כדי להתקדם בחיים.
פריפריה זה לא רק בשביל טיולים בחגים אלא גם בשביל שיהיו עוד אופציות לאנשים שלא בנויים לגור במרכז. כדאי מאוד להתחשב גם לאלה שגרים רחוק. אפשר תמיד לעבוד מהבית. יש אנשים שלא מוכנים לעבור למרכז בגלל ששם יש עבודות שמתאימות להם. צריך גם להתחשב באנשים אלה ולאפשר להם לעבוד בנוחות.
אני שם לב גם למדינות רבות שיש חיבור תמידי עם הפריפריה לערים מרכזיות. למשל, התחבורה מאפשרת להם לנוע בקלות, יש מקומות זולים של שינה כמו הוסטלים ואפשרויות לעבוד מהבית. היום אנחנו חיים בעידן שבו אפשר לעבוד מבלי לזוז מתחומם.
אז אולי באמת צריך להתחשב על אנשים שגרים בפריפריה שרוצים לעבוד בעבודות שלרוב נמצאות במרכז. תמיד אפשר למצוא את הדרך הנכונה כמו לתאם שעות עבודה ספציפיות על פי לוחות זמני התחבורה.
