בינה מלאכותית, תאונות ופמיניזם דתי בתצוגת האופנה של בוגרי המרכז האקדמי ויצו חיפה

המחלקה לעיצוב אופנה של המרכז האקדמי ויצו חיפה סיימה שנה בתצוגת אופנה עוצמתית בה 24 בוגרי המחלקה הציגו את קולקציות הגמר. הקולקציות נוצרו מתוך סיפורם האישי של הסטודנטים או שנשענו על מגמות חברתיות וסביבתיות שהשפיעו עליהם. ביקרתי שם ועל אף חוסר הבנתי לאופנה, הצלחתי להתרגש

צילום מהתצוגה: קוקו צילום סטודיו: תיאה ים פרנק

אלו כמה מהקולקציות הבולטות של ויצו השנה:

בפרויקט 'אופנה מלאכותית', אושרת פפיר בוחנת את השילוב בין בינה מלאכותית ליצירתיות של מעצב אופנה, תוך התמקדות בתפקיד שיתוף הפעולה האנושי בפיתוח מודלים של AI. כצעד ראשון הוזן למחשב המשפט the fashion world will not run without humans וממנו נוצר הדגם הראשון. הדגמים שעוצבו תורגמו באופן מלא לתוכנת מחשב מבוססי בינה מלאכותית ויוצרו בדקדקנות עד להתאמה מלאה. ‏"הקולקציה מציבה מולנו את השאלות המפחידות ביותר לגבי השפעת הבינה המלאכותית על תעסוקת מעצבים ועל עתיד עולם העיצוב. הקולקציה מראה שיש פוטנציאל המרגש לשיתוף פעולה בין בני אדם ל-AI שבסופו של דבר תלוי באדם", אומרת פפיר.

ג'ואנה דהן שאיבדה את בן זוגה בתאונת אופנוע קטלנית יצרה את הקולקציה "תגיד לי שהגעת הביתה", העוסקת בחשיבות של נהיגה בטוחה דרך ההשלכות של תאונות דרכים. היא אספה אמצעים חומריים ממגרשי פירוק רכבים שעברו תאונות ומצדי הכביש בינהם חגורות בטיחות, כריות אוויר, צמיגים, לוחית רישוי, שטיחים, מראות פנסים וצורניות השאובה מסימני הכביש, מרגעי התאונה וההרס. מטרתה להמחיש כי אסונות קורים בפתאומיות אך ניתנים לשינוי דרך אמצעי זהירות נכונים ואחריות האדם בכביש.

סתיו אלפסי בפרויקט מאמא אלפסייה מספרת על סבתה, סימי, שנולדה במרוקו, ובעקבות נכותה אולצה להתחתן כבר בגיל 12 לגבר בן 30. הקולקציה מתחקה אחר סיפורה האישי של ילדה שהפכה לכלה ובן לילה גם לאישה, שבתוך המוסכמה התרבותית מקבלת את גורלה בהכנעה ומפתחת מולו אופטימיות ויכולת הישרדותית.

הסטודנטית בר אלבוים בפרויקט 'הדהוד גנטי' מזכירה כי מחקרים שנעשו בעקבות השואה מראים שטראומה עוברת בגנים לדורות הבאים גם דרך הביציות ברחם שספגו את הטראומה. הגנים שלנו עוברים תהליך של אבולוציה מהשפעות טראומטיות סביבתיות וככל שההשפעה גדולה יותר היא תעבור ליותר דורות קדימה. הקולקציה מתמקדת בתורשה גנטית של הנפש המהדהדת לדורות ומשלבת צורניות גאומטרית משוכפלת ומרצדת המייצרת אפקט של הדהוד שברירי. הפרויקט מבקש להעלות מודעות לחשיבות בטיפול בבריאות הנפש גם לדורות הבאים.

לי אור דביר בפרויקט בתוך הרצף מתמקדת בחוויה אשר נגרמת עקב גירוי חושי וההתמודדות איתה אצל אדם על הספקטרום. “שני אחייני תאומים בני 5 אובחנו על הרצף האוטיסטי, ואני חווה דרכם את הגירויים החושיים שנגרמים להם כתוצאה מאינטראקציה עם הסביבה. הפרויקט הזה קרה בשיתוף יחד איתם.

אדר הוכוולד קראה לתצוגתה "שעשני אישה" – "חקרתי לעומק את הפמיניזם הדתי ורציתי לפתח את הנוכחות הנשית במרחב הדתי הציבורי. בקולקציה אני מציפה את התשוקה הפנימית שלי והרצון שלי לשותפות נשית אמיתית אקטיבית במרחב הדתי הציבורי. לדוגמא, בדגם בו מוצגים לוחות הברית עם הכיתוב “שעשני אישה”, בו אני אומרת את ההפך מאחת מברכות השחר בה הגברים מברכים. לבישת הלוחות מייצגת את הקשר העמוק של האישה הדתית להלכה, לתורה ולמצוות”.

METATRIBE שיצרה בר בן אהרון הפרויקט עוסק במתח שבין המסורתי – שבטי לעתידני. העיצוב המטאוורסי שואף למראה עתידני תוך נטישה והתעלמות מתרבות אתנית שבטית. בקולקציה אני מחברת בין העתידני והאתני ומציגה את השבט האווטרי שלי. ההשראה לעיצוב הקולקציה מגיעה מעולם המציאות הרבודה, מתוכנות עיצוב שמייצרות שכבות של עיצוב ומן המעבר בין עיצוב דו ממדי לתלת ממדי.

ד"ר רחל גץ-סלומון, ראש המחלקה לעיצוב אופנה  של המרכז האקדמי ויצו חיפה: "אני מאוד גאה בתוצאות; הסטודנטים לא חששו לגעת במקומות כואבים, לעסוק בנושאים נפיצים ולהתעמת עם שאלות בוערות במרחב הזהותי, הישראלי והאנושי".

פרויקטים נוספים של עוד סטודנטים של המרכז האקדמי ויצו חיפה 2023:

בתוך הרצף | לי אור דביר – הפרויקט מתמקד בחוויה אשר נגרמת עקב גירוי חושי וההתמודדות איתה אצל אדם על הספקטרום. האמן היפני Kiyoshi Yamashita אשר ידוע כבעל תסמונת סוואנט מהווה השראה לקולקציה. שיטת ה  chigiri-eהרפיטטיבית בה הוא משתמש סייעה להבין כיצד משקף העיסוק הטקסטילי הרפטטיבי את ההתמודדות של אנשים על הרצף במהלך היום יום.

ילד אחר | רולא סאלח – הקולקציה מבליטה את לקות השמיעה עמה גדלה סאלח ומנסה להביא את השיח והמודעות לקדמת הבמה כנגד הסטיגמות המושרשות בחברה וכנגד בעיות ההנגשה של הסביבה לצרכים מיוחדים.

יוקר המחיה | שיר דאנגור – הפרויקט עוסק במחאה כנגד יוקר המחיה. בקולקציה הממסד מיוצג באמצעות חליפות רשמיות שבהן מתבצעת דה-קונסטרוקציה ומגוון מניפולציות המבקשות ליצור כאוס ויזואלי הבא לידי ביטוי גם בפיתוחי טקסטיל מחאתיים.

Water Pulses | ליאן חוא – Layan Hawa הקולקציה עוסקת בדילוג שבין הגלוי לנסתר ובכוח החיים המגיב אל האנושי ומשתנה מולו. בעזרת יציקות פוליאסטר ועבודה בחומרים אטומים ושקופים, מבטאת הקולקציה פרשנות לתופעה ייחודית ומרתקת זו.

פליטים של אהבה | ניקול ח'יאט – הקולקציה מציפה בעיה חברתית של זוגות מעורבים מדתות שונות בחברה הערבית. שפת העיצוב משלבת את בגדי החתונה המסורתיים עם השפה הייחודית והפונקציונלית של בגדים ואביזרים מעולם הטיילים והנוודים ומייצרת תוצאה שבה הבגד הוא גם הבית והאוהל הארעי שנודד איתם.

הזוהר הפנימי | מריה ליאחובצקי – הקולקציה מבקשת לחגוג את ההנאה והחושניות של נשים באמצעות מיפוי הגוף הנשי והפעילות העצבית במוח בזמן ההנאה הנשית. כל פריט לבוש בקולקציה זו מייצג חגיגה נשית נפיצה, חובקת רומנטיקה, פיתוי ונשיות לא מתנצלת. הקולקציה מאופיינת בפלטת צבעים תוססת המשלבת גוונים בהירים עם גוונים עמוקים, המאפשרים ביטוי עצמי ומחבקים את החושניות הטבעית של צורת האדם.

זהר מתוק | המלכה אנהרקסיה – הפרויקט בוחן את הקשר המורכב שבין נשיות לאנורקסיה ומדגיש את יכולתה של המחלה להפעיל שליטה ובעלות על הגוף והנפש. הקולקציה מתעמקת בקונפליקט המרכזי של המחלה הנובע מהאידיאל התרבותי המודרני של הגוף הנשי עד כדי מחיקת כל אלמנט נשי, כמו תופעת האל וסת.

לידה מכאב | נומיי הדבה – התעללות בילדים בחברה הפלסטינית היא נושא שיש סביבו קשרי שתיקה וטאבו חברתי. ילדים חווים אלימות פיזית מסוגים שונים שמביאה אותם למצבי שבר נפשיים. הקולקציה מנסה לתאר את השבר הגדול והכאב, ואת האיחוי שיכול אולי לרפא.

מסכת גוף | מוריה אטינגר – ביהדות האורתודוכסית, מקדשים ומפארים הגברים הדתיים את ספרי התורה, הגמרות ואת ספרי הקודש. כאקט פמיניסטי, בחרתי לחבר מסכת חדשה בקולקציה מסכת ״גוף האשה״, אשר באמצעות הלבוש, יפאר ויקדש את הנמצא תחתם. הקולקציה מבקשת לתת לגוף מקום של הוד והדר.

היהלום המכוער | סיואר נאסר – הקולקציה עוסקת בקונפליקט שבין תפיסת אבן היהלום כאבן המשדרת עושר ויוקרה לאופן כריית היהלומים שבגינה הם נקראים-יהלומי דמים. הקולקציה מתבססת על פיתוח טקסטיל באסתטיקה יוקרתית העשוי מחומרים טבעיים כמו כותנות, פשתן, יוטה ואבנים מהטבע בצלליות צורניות ואזכורים אפריקאים. בכך מבקשת הקולקציה להתמקד בניגודיות שבין התפיסה היוקרתית של היהלום לבין תהליך ייצורו בין הגלוי לנסתר ובין עושר לעוני.

תאווה לעיניים | נועם בן חן –קולקציה זו מבצעת היפוך תפקידים מגדריים בייצוג החפצת הגוף ובאמצעותה נבחנת האפשרות להפוך את המשוואה; לתאר ולהלביש את הגוף הגברי מנקודת המבט הנשית ולדמיין כיצד נראים היו הגברים אם הנורמה החברתית הייתה להחפיץ את הגוף ‏הגברי. מתוך קריאה להפסקת ההחפצה הנשית מתנסחת עמדה נגדית המבקשת לקיים מהלך תרבותי הופכי.

להעניק לקו השבר יופי ועוצמה | אריג' הזימה – קולקציה העוסקת בפרו אייג'ינג. בכדי להעשיר את הקולקציה, נבחרה אמנות קינטסוגי היפנית הרואה יופי בחוסר השלמות וערך בפשטות ומהווה סיבה להשארת חפץ בסביבה לאחר שנשבר והדגשת הסדקים והתיקונים כחלק טבעי מקיומו של חפץ במקום לזרוק אותו ברגע שנשבר. הקולקציה מתאפיינת בצלליות רחוקות וקרובות מהגוף המלאות בצלקות פנימיות וחיצוניות יחד כסמל לסימנים שנשארים על הגוף במשך החיים. הטקסטילים בתוך הדגמים מתארים את יופיים של השברים, הקווים, והפגמים כסמל לתיקון.

להיות עם חופשי | מעין ברוקר – קוקלציה העוסקת בתרבות הטראנס, תרבות שיש בה מוזיקה כמובן, אבל גם קהילה, שפה, לבוש, טקסים וערכים. תרבות שבט הטראנס הוא סיפור על דור של אנשים שהפסיקו לראות את העולם דרך אותם המשקפיים שהרכיבו רבים לפניהם. אנשים שהפסיקו להאמין בסיפורי האגדות ששימשו תירוץ לפשעים ומלחמות ובחרו לממש את הכוונה האמיתית – להיות חופשיים. אבל מה קורה כשהאהבה הכי גדולה שלנו בחיים הופכת להיות מטרה לחיסול בידי רשויות החוק