קוראים יפים, כרגיל אני מדווחת את החלטות ישיבת מועצת העיר של חיפה, אך זו של חודש נובמבר הייתה כה משמימה עד שהשלטים, היחצניים משהו, בכניסה לאולם היו מעניינים יותר ולכן דרשו צילום. בכל זאת, מסורת זו מסורת ואני בעד עקביות אז הנה מה שעלה בישיבה. אולי תמצאו שם כמה תופינים:

מוטי בליצבלאו העלה שאילתא חביבה בנושא טיפול בגדים שמושלכים ברחוב או מונחים בשקיות ליד פחי הזבל ובמרחב הציבורי

כפי שהוא כותב, "בכל עיר יש מקומות אליהם ניתן להעביר בגדים אם ע"י ארונות מיוחדים בהם התושבים מניחים בתוכם בגדים או במקומות כמו ויצו או עמותות כמו לב חש. מקומות אלו ספורים ותושבים נאלצים לפנות ביגוד באופן לא מסודר ליד פחי האשפה או להניח חופשי במרחב הציבורי. עוברי אורח נוברים בשקיות והביגוד מתפזר ברחוב".
בליצבלאו שואל היכן בחיפה על שכונותיה השונות מוצבים ארונות לפינוי הבגדים? מי אחראי לטפל בארונות אלו? האם ניתן להרחיב ולהוסיף אתרים וארונות במקומות מרכזיים לרווחת התושבים?

התשובה שקיבל, ושסיפקה אותו היא שלעירייה באמצעות המחלקה לניהול פסולת ומחזור- הידעתם שיש מחלקה כזו? – קיימת התקשרות מסודרת עם חברת רוזניר שפיזרה ב-57 מקומות בעיר מיכלים, ברובעים שונים בינהם מערב חיפה, כרמל ועוד. המקומות האלה יפורסמו באתר העירייה.
חברת המועצה יעל שנער שלחה שאילתה בנושא 2 נרצחות בחודש נובמבר ע"י בעליהן, מניעת אל*מות נגד נשים וליווי משפחות הנרצחות. "מדובר במציאות בלתי נסבלת שאי אפשר לעבור עליה לסדר היום. מאחורי מקרי הרצח נותרו גם ילדים שאיבדו את אימהותיהם- תינוק רך וילד בן 6. לרשות המקומית תפקיד משמעותי באיתור מוקדם של נשים בסיכון, במתן מענה ובמניעת אל*מות במשפחה. האם הנ*רצחות היו מוכרות לשירותי הרווחה בעיר והאם התקיימו בעיניינין התערבויות קודמות? האם העירייה קיימה תחקיר והפקת לקחים בעקבות שני מקרי הר-צח ? איזה ליווי וסיוע מעניקה העירייה לילדים שנותרו ללא אימהות והאם יש בעירייה תכנית סדורה למניעת אלימות כנגד נשים?

שנער קיבלה תשובה מפורטת ואני קיצרתי "בכפוף לחובת הסודיות והשמירה על פרטיות המשפחות שני המקרים לא היו מוכרים לשירותי הרווחה ולא הייתה התערבות טיפולית טרם האירועים. מנהל הרווחה והשירותים החברתיים מתכנן לקיים מפגש למידה מקצועי נפרד בעקבות כל אחד מהאירועים, במטרה להפיק תובנות, לבחון צרכים ולזהות הזדמנויות לחיזוק מענים מקצועיים. טובתם שלומם וצרכיהם של הילדים עומדים בראש סדר העדיפויות . בשני האירועים התקיימו התייעצויות מקצועיות רחבות באשר למענים ולמסגרות המתאימות לילדים ובימים אלה נבחנים פתרונות תוך התייחסות לצרכיו של כל ילד".

הצעה לסדר של דוד עציוני  וזאב סוננזון בנושא: הקמת גינת כלבים עירונית ייחודית להנצחת כלבי יחידת עוקץ

"מציעים לשלב מתקנים המדמים מתקני היחידה וחלק ממסלול המכשולים וכך יתאפשר לכלבי התושבים להתנסות בפעילות גופנית מאתגרת. בנוסף גם ליצור חלוקת מרווחים בתוך המתחם, שלטי הנצחה וסיפורי הגבורה של כלבים מהיחידה, תכנית למידה לילדים שילמדו את שפת הכלבים". הם מבקשים שבמועצת העיר הקרובה יתקיים דיון בנושאים אלו . שמהנדס העיר ואגף שיפור פני העיר יגבשו תכנית פעולה לביצוע הפרויקט.
להפתעתי ההצעה החביבה נפסלה ברוב מוחלט של 14 שהצביעו נגדה, 4 בעדה ואחד נמנע.
צריך אתר הנצחה לאנשים" אמרה טטיאנה ג'ון.

הצעה של זהבית בן דוד בנושא חורשות קק"ל. בן דוד ביקשה לבצע מיפוי של איזה חורשות הן בבעלות קק"ל. מנכל העירייה מסר לה שהוא מטפל לכן זה לא עבר דיון אפילו

הצעתו של אסף גסטפרוינד בנושא: טיפול מדורג ומידתי במבנים מסוכנים ומנגנון להחרגת דירה תקינה

ההצעה הזו נולדה מחוויה אישית שלי. יש לי דירה בבניין מסוכן", הוא מסרן . הבנתי כמה זה לא אפשרי מבחינת פרוצדורה ולוחות זמנים ואחרים דיווחו לי על חוויות דומים. אני מציע לטפל בכל המבנים הוותיקים והמסוכנים. יש כאן בעיר מבנים בני קרוב ל-100 שנה ורובם בשכונות המוזנחות למשל בעיר התחתית ובוואדי. לתפיסתי צריך לתת לאנשים שם לקנות ולמכור דירות וכך השכונות האלו ישוקמו. חוק העזר שעוסק במבנים מסוכנים כפי שהוא מיושם בחיפה עושה את ההיפך הוא מפריע לאנשים לעבוד. אנשים נתקעים, יש להם דירות במבנים מסוכנים לפעמים מבנים מינורים לחלוטין כתוצאה מזה בנקים למשכנתאות לעיתים לא נותנים משכנתא אנשים לא יכולים למכור או להשכיר דירות וזה עושה את הפעולה ההפוכה. חוק העזר לטיפול במבנים מסוכנים היום הוא משנת 1973 מבקר העירייה וגם מבקר המדינה התייחסו אלי ולפי שניהם החוק מצריך שינוי ותיקון . אני מציע לתקן את חוק העזר : לחלק את המבנים המסוכנים ל-3 דרגות. כיום דירה בבניין עם קצת טיח מתקלף ודירה בבניין שעומד להתמוטט מקבלות את אותו יחס, במדרג הקל יותר המבנה לא יוכרז כמסוכן אלא יהיה טיפול מול הבעלים. לאפשר לעירייה להוציא מכתב החרגה על סמך חוות דעת של מהנדס שמאפשר לבעל הדירה לקנות דירה אחרת ולמכור את זו . רוב מה שאני אומר מיושם בערים אחרות עם מבנים ותיקים פחות. אני מבקש שהאגף לפיקוח על בניה והעירייה יביאו תוך 90 יום טיוטה לתיקון חוק העזר כדי שכולם יבינו את הקטסטרופה , ואז ניגש לתיקון חוק העזר ובמסגרתו ייבחנו מחדש כל המבנים שהוכרזו כמסוכנים עם דגש על שכונות שאנחנו רוצים לשקם. לא צריך בשביל זה מקורות תקציבים וכסף
הנושא לא עבר להצבעה ונאמר לו שזה יטופל בהמשך
סיכום דיון והחלטות ועדת כספים מיום 12.10.26- אושר.

חצי ויכוח פרץ סביב הארכת התקשרות עם החברה לאוטומציה one city

"לדעתי זה לא הגיוני ולא ניתן לביצוע", אמר דוד עציוני. "נאמר שזו תהיה הארכה אחרונה ונצא למכרז. מדובר פה על מיליונים . רוב הסיכויים שגם נחסוך כסף"
חבר המועצה אלי בן דיין אלי בן דיין : "יש פה מכרז שכל הזמן מאריכים אבל צודקים חבריי, אנחנו כבר מספר פעמים העלינו את הסוגייה מדוע לא מתחילים תהליך נכון ולצאת למכרז שקודם כל לא יפגע בקיום של העירייה. יש לנו אחריות ציבורית וזה לא נראה טוב. אני מבקש לדעת מה הלוחות זמנים
סגנית ראש העיר סופי נקש הגיבה: הנושא נמצא תחת מנכל העירייה שמלווה את זה בצורה צמודה. ציינו לוחות זמנים .

נציגת הייעוץ המשפטי אמרה: "נקודת המוצא המשפטית היא שחלק חובת מכרז כמובן ובזה אתה צודק אבל אנחנו מצויים בנסיבות חריגות , הפעם קיים מתווה סדור, המכרז פורסם. לצד הקושי שאתה מעלה אין שום אפשרות לקבל החלטה אחרת שהמשמעות שלה היא שיתוק מוחלט של פעילות העירייה. אנחנו נאשר הארכה עד לבחירת הזוכה. זה אירוע חריג שכל תוצאה אחרת תהיה מבחינתו הרת אסון. 17 הצביעו בעד ו-3 נמנעו .