לחיפה עדיין אין תוכנית שימור סטטוטורית. בקריית מוצקין, בקריית ביאליק וקריית אתא אין ועדות שימור. בזמן שערים אחרות כבר מגינות על מאות ואף אלפי מבנים היסטוריים, בצפון המורשת האדריכלית עלולה להיעלם. כך עלה במפגש שקיים השבוע הפורום הציבורי של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל במחוז חיפה, גליל מערבי ונשר בבית קלר- אין מבנה מתאים מזה- שבמרכז הכרמל.
המפגש הונחה ע"י פרופ' יוסי בן ארצי המכהן כיו"ר הוועדה הציבורית מחוז חיפה וגליל מערבי ואורן אגמון מנהל במועצה לשימור אתרים מחוז חיפה, גליל מערבי ומנשה. בהמשכו נערכה הרצאה נוקבת של אדריכל גיא נרדי בנושא "התקשורת בישראל ומבנים לשימור" כמי שעד לאחרונה היה גם עיתונאי בעיתון כלכליסט. היו שם פעילים, אנשי מקצוע ונציגי ציבור, בהם מ"מ ראש העיר ויו"ר סיעת הירוקים אביהו האן, אשר בסוף האירוע גם הגיב לטענות, אבל לא בטוח שבצורה מרגיעה כי לא הסתיר את האמת.
אמון: "גישתי היא שבנושאי השימור מאבקים לא מצליחים ואם כן אלו הצלחות זמניות שלא תורמות לשימור.
"עלינו לחדד את חשיבות השימור כאלמנט שמשפר ומשדרג מרקמיות, מביא אנשים למקומות ולא מבריח אותם. לבדוק האם קיימת ועדת שימור ואם הועדות יעילות. הכוח החזק והכמעט היחיד שיכול לתמוך להזיז ולשנות מקבלי החלטות זה הציבור".
אגמון הדגיש כי בערים רבות באזורנו אין ועדת שימור למשל קרית מוצקין, קרית ביאליק, אתא. זאת למרות חוק התכנון והבנייה, בעקבות תיקון מס' 31 משנת 1991, קובע כי כל רשות מקומית צריכה להקים ועדה לשימור אתרים, אולם ראשי רשויות נמנעים מזה.
כשפניתי בשאלה לדוברות עיריית קרית ביאליק נמסר לי בתגובה כי "כיום את כותבת באתר עצמאי ואינך פונה בשם מערכת של גוף תקשורת. בהתאם לכך, פנייתך אינה מטופלת כפניית עיתונות באמצעות דוברות העירייה. ככל שאת מבקשת לקבל מידע, מסמכים או נתונים הנוגעים להליכי התכנון, הפרסום וההתנגדויות, לרבות בעניין המבנה בדרך עכו 44, באפשרותך להגיש בקשה מסודרת לממונה על חופש המידע בעירייה. שאלות כלליות או תלונה בנוגע להתנהלות העירייה ניתן להפנות למחלקת פניות הציבור".
מעיריית קרית מוצקין טרם נמסרה תגובה.
ובחזרה למפגש שם צוין כך לשם השוואה, תכנית השימור העירונית של תל אביב (תא/2650ב') אושרה עוד ב-2008, לפני מבול פרויקטים של תמ"א שם וכאן בחיפה – ומגדירה כ-1,000 מבנים ואתרים לשימור בתל אביב. רמת גן קצת לקחה את הזמן ותכנית השימור העירונית של רמת גן אושרה בשנת 202 ומגדירה כ-240 ו-18 מתחמים לשימור.
תכנית השימור של גבעתיים כוללת 110 אתרים והופקדה ע"י הועדה המקומית. זו של פתח תקווה כוללת 194 מבנים הסטוריים ו-14 מתחמים ונמצאת בבדיקה בוועדה המחוזית ובכפר סבא הכינו תכנית שימור שכוללת כ-80 אתרים ומבנים ונמצאת בטיפול במחוזית.
אל מול זה התמונה בחיפה נראית שונה כפי שעולה מבכתבות שהכין נרדי לעיתון כלכליסט בשנים האחרונות: באחת המזכירה את הלבניה שקרסה בצ'ק פוסט הוא כותב כי חיפה מלאה במבנים אייקוניים מתקופות שונות אך הזנחה של הנושא במשך שנים רבות ובעיקר חוסר היתכנות כלכלי לשימור מנעו מהעירייה לשמר אותם. בהקשר לכתבה אחרת שכתב על מלון הר הכרמל הוא הזכיר כמה אנרגיה בוזבזה עליו ועל הקאזינו המיתולוגי של בת גלים בניסיונות השימור.
כותרת כתבה אחרת מצטטת את ועדת הערר המחוזית חיפה שדחתה ערר שהגישו 4 בעלי דירות בבניין לשימור, "בית מנדלבליט" ברחוב הספורט בעיר, כנגד יוזמת דייר שמבקש להקים בצמוד לדירתו בקומת הקרקע ממ"ד וזאת עוד מ-2021. לדברי הועדה "יש לתת עדיפות לצורך הבטחוני".
הוא הזכיר את התכנית שתחליף את תמ"א 38 ככזו שמייצרת תמריצי התחדשות ומגדירה אזורים לטיפול מיוחד כלומר אזורים בהם יוגבל היקף הבניה לטובת שימור המרקם או הממשק עם הטבע. אולם בחיפה אין עדיין תכנית שימור סטטוטורית (בעלת תוקף חוקי).
נרדי נשמע זועם כשדיבר על שכונת מגוריו: "יש אפס מודעות והרס סדרתי בהדר. הרי זו הדר כן? מסוכן שם והרבה אנשים עניים, זה מה שחושבים עליה אבל האדריכלות יותר טובה (מהכרמל) והיא בסיכון. ברחוב פבזנר 5 יזם השתלט על הבניין ורוצה להוסיף שם עוד 10 דירות. השימור בחיפה נכשל. אין פה תכנית שימור סטטוטורית, איך זה יתכן?" .

מ"מ ראש העיר אביהו האן, המכהן גם יו"ר ועדת השימור העירונית, דחה את טענותיו של נרדי לגבי השימור בחיפה ואמר כי לאחר כניסתו לתפקיד בקדנציה הנוכחית כ־300 מבנים נוספים הוכנסו לרשימת השימור. לדבריו, מאז תחילת הקדנציה הוא פועל לחיזוק תחום השימור מתוך תפיסה שמבנים היסטוריים הם נכס ציבורי ותרבותי שיש להגן עליו.
הוא הזכיר 1400 בניינים לשימור בסקרים שמחכים לאישור הועדה ברשותו.
לדבריו קיימים כשלים מהותיים במבנה מינהל ההנדסה: תחום השימור כפוף לאגף תכנון עיר, מה שמונע עצמאות מקצועית למנהלת המחלקה ויוצר קונפליקט מול מדיניות שמכוונת בעיקר להגדלת יחידות דיור. בנוסף, במשך יותר מארבע שנים לא קודמו לאישור מאות רבות של מבנים שהומלצו לשימור ואינם מוגנים כיום. האן ציין כי הנחה את מהנדסת העיר להשלים בקרוב את מסמך מדיניות השימור העירוני.
פרופ' בן ארצי חתם בפסימיות שהורגשה לאורך כל המפגש: "אתם לא תאהבו לשמוע את זה אבל אנחנו מיעוט כאן. מיעוט. רוב האנשים רוצים שיהיה להם דירה עם ממ"ד להוריש לילדים (ולכן מסכימים בקלות שבביניין שלהם יעשו תמ"א נ.פ)".
אגמון סיכם: "אני עובד תוך שיתופי פעולה עם בעלי הסמכות ומקבלי ההחלטות. גישתי היא שככל שיהיו יותר שיתופי פעולה ועבודה משותפת על תכניות מתאר וקרקעות ורשימות שימור ויהיו הסכמות, נושא השימור והתפיסה המרקמית תרוויח יותר, מאשר אם אני אמקם את עצמי בעמדה של מאבק. גישתי היא שבנושאי זה- אנחנו בדרך כלל לא מצליחים במאבקים, ואם אנחנו מצליחים אלו הצלחות זמניות שלא תורמות לשימור".
"עלינו לחדד את חשיבות השימור כאלמנט שמשפר ומשדרג מרקמיות. לבדוק האם קיימת ועדת לשימור, ואם הן יעילות. זו החשיבות של האנשים שלנו של נאמני שימור במקומות . חשוב מכל, הכוח החזק והכמעט היחיד שיכול לתמוך להזיז ולשנות מקבלי החלטות זה הציבור. מקבלי החלטות מגיבים טוב לציבור שתומך ורוצה בשימור, כזה שמתריע על תכניות שפוגעות בו".







