כנראה שהספרות הישראלית במצב מצוין משחשבתי שכן בסביבות השעה שש בערב, תושבים רבים עמדו בפתח האירוע ברוממה ולא הוכנסו דקות ארוכות. עומס אנשים, להפתעתי ושמחתי.
נו מילא. הוכנסנו, ברור. היקום מעולם לא מנע ממני לעלעל בספר , במבצעי 2 ב-109 שקלים או לעמוד בתור לנקניקיה או צ’יפס “הולנדי” ב-25 שקלים, each. ????. קצת על שבוע הספר החיפאי.
בתחילה זה נראה לי קצת כמו שבוע הספר של סטימצקי בואכה חיפה. לעיריית חיפה הפתרונות אולם לדברי מכר עיתונאי שפגשתי כנראה שסטימצקי נותני החסות לאירוע.
רשת הספרים הזו שנואה אלי במיוחד, לא אבוש להודות בכך ומצידי הם יכולים לאיים עלי בתביעה, מה שלא יעשה שכן הצדק כה עימי. יש לי את כל הזכות למרמרת לאחר שניסיתי להתקבל אליהם לא פחות מ-5 פעמים, בתקופה שהייתי צמאה לעבודה וכסף נוספים וגם בימים יותר מבוססים כשפשוט היה לי זמן. נשגב מבינתי להבין איך לא התקבלתי. זה הכי למכור משהו שאתה מאמין בו בכל לבך ורוצה שיצליח. כי אני באמת רוצה שא.נשים וילדים יקראו ספרים. אוהבת את המילה הכתובה ואת הספרות העברית. חוץ מזה שהם השתלטו לכאורה על עולם הספרות הישראלי וכנראה דוחפים למכירה ספרים מסוימים.
נו מילא. פאק איט.
עכשיו השמש מכה בנו פחות, אפשר להתמקד במטרה שלשמה הגנו ולברוח קצת את עולם הספרים. צדקה עיריית חיפה בהחלטתה למקם את שבוע הספר בהיכל הספורט רוממה. קודם כל נוסטלגיה זה הכי באופנה בימים אלו. אנשים צמאים לזכרונות עבר שורשיים, כאלה שעברו אידיאליזציה וטבועים בתאי גופנו כמתחם של ספרים בלי הטרדות דיגיטליות, וכשאצל רוב החיפאים עוד הבטן זוכרת את הטעם של פיצה פופולו הסמוכה. אני אישית אחרי שבוע הספר והפסטיגל, תמיד אכלתי שם וזה היה הכי מושלם בעולם. לא היה צריך יותר.
מה קרה לפיצה פופולו? ????
בינתיים הילדים והוריהם נהנים מהופעה של עלמה זהר בפאה משונה (לא הבנתי את הקטע) ואחר כך אם רציתי נכון ולא הזיתי היה גם מופע בובה על היד או איך שקוראים לזה.
עוד מעט יבוא לנאום יובל אברמוביץ, איש שיש לו תארים ומשלחי יד כמו תמנון . הא עיתונאי, סופר, שחקן, תסריטאי ולדעתי אחד המנטורים הגדולים להתפתחות אישית. אחד שנוסע להרצות ברחבי העולם וגמע את ארה”ב בערך כמו שאני שוכנת בבתי קפה. עד כדי כך הוא הצליח שבשלב מסוים כבר התעייף מהטיסות, ההרצאות, המלונות היקרים ושלל הבנפיטס שהרעיפה עליו הצלחתו.
דעתי על האירוע ? יכלו להכניס יותר דוכנים בלי קשר להסכם עם רשת הספרים ההיא.
אולם באמת, כל אירוע שמקרב ילדים ואנשים למילה הכתובה הוא מבורך, גם אם הוא כולל בתוכו דוכנים של סבונים (מה הקשר לסיפרות? כמו בחנויות של סטימצקי המלאות בצעצועים וקשקושים שכאלה).
האירוע נמשך ארבעה ימים, יש האומרים בהצלחה מסוימת ושמחה שהוא חזר. אחרים קצת התגעגעו לאירוע המסורתי עם הדוכנים הרבים. אבל גם זה משהו
