לא פחות מ-14 מקומות חניה ברחוב החשוב והמרכזי שדרות וינגייט – חסומים מזה שבועות.
בלי שום הסבר, שלט המניח את הדעת או מה שיכול להיראות כמו תחילתה של בנייה. החודש גם הוחלט על "רפורמה" או גזירות בחניה החיפאית, באדיבות עיריית חיפה למשל תתחילו לשלם על חניה מהשעה 8:00 בבוקר (כמה קטנוני בעיני), הגבלת החניה דרך אפליקציות למשך שעתיים (וואט דה פאק) הגבלת הטבת תווי חניה ועוד.
בעודי מתפלאת על המסתוריות סביב חסימות החניה בוינגייט, פלאס העובדה שזה לא סוקר בשום מקום הייתי חייבת לבדוק מה קורה שם. צריך להזכיר – הרחוב ממוקם בין הכרמל להדר, קרוב לבית חולים רוטשילד (או בני ציון בשמו הרשמי) ולשדרות גולומב חסרות החניה. לסביבה באים חולים, מטפלים, רופאים, תלמידי.ות בית ספר לאחיות, תושבים שגרים שם ומשוועים למקומות חניה. האופציה של חניה ליד הבית חולים כמעט לא קיימת גם כשהיא קיימת. אמנם יש חניון וקצת מקומות חניה מסביב אבל זה בטל בשישים. כמו רוב שכונות חיפה, גם האזור נבנה בשנות השישים כשאנשים לא החזיקו רכב.
עכשיו המצב שונה.
נכון לכתיבת שורות אלו אני עדיין מחכה לתגובת עיריית חיפה כדי להבין מדוע נחסמו החניות והאם הן תחזורנה לתפקד. גילוי נאות: למרות "איומי" העזיבה שלי, שלא מזיזים לאיש, אני עדיין גרה בסביבה ולא לטובתי שאנשי בני ציון חומסים את החניה הצמודה לביתי. אם כי זה קורה בעיקר בשעות הצהריים כך שהמצב אצלי עוד שפוי.
מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "המדרכות נחסמו מטעמי זהירות מונעת בשל חשש ליציבת הקיר התומך. בשבועות הקרובים ייערכו קידוחי קרקע לבחינת מצב הקיר ובאם נדרשות פעולות כלש שהן לחיזוקו".
סערה בטבע : מה קרה כשפעילים זועמים התפרצו לטקס השקת שלב א' בפארק מטרופולין הקישון
זה התחיל כעוד אירוע שגרתי בחסות העירייה. אבל המיקום אחר, ירוק ואטרקטיבי. אני די נדהמת מעצמי ומהעולם להודות שכנראה מעולם לא הייתי שם. פנים פארק הקישון (טוב, אצלנו הטיולים המשפחתיים נעו לכיוון תל אביב בעיקר). באמת פינה קסומה בלב הצ'ק פוסט חיפה והקריות. לא פינה, אלא מעין משטח ירוק רחב עם נחל לצידו ושקט. כל כך שקט באופן מפתיע.
אז בשבוע שעבר, אם נאמר זאת בפשטות השיקו שם פיסה שעובדה מחדשה, או איך שהעירייה מכנה זאת: טקס השקת פארק מטרופוליני קישון וסיום שלב א' של פארק המלחה. היו הסלבס הפוליטיים המקומיים כמו ראש עיריית חיפה יונה יהב, ראש עיריית קרית ים דוד אבן צור עם פיו מפיק המרגליות. סגני ראש העיר שרית גולן, אביהו האן ואחת, השרה עדית סלמן שלא שיערה בנפשה מה היא עומדת לחטוף.
זה התחיל שלו, נעים, אפילו מצחיק. עם ההדגשים היותר חשובים: "נפלו פה טילים ושברי טילים והקבלן המשיך ועבד כדי לעמוד בלוח הזמנים", אמרה מישהי מההנהלה. "ראיתם כמה יפה פה".
אבן צור גרם לפרצי צחוק מהקהל בעודו אומר: "מה שבטוח ראשי ערים מתחלפים, שרים מתחלפים אבל שרון נסים תמיד נשארת המנכ"לית של רשות נחל הקישון. מבחינת זיהום אויר בעזרת השם בהובלת יונה ינהב כל האזור הכימיקלי הזה כבר לא יהיה", הוסיף לקול תשואות הקהל, "ואז נוכל לראות באמת ריאה ירוקה טבעית הכי יפה ומטופחת שהילדים יוכלו לשחק שם וגם עוגן תיירותי אדיר שמסביבו יקומו בתי מלון.
בכנות האופיינית הטעים יהב: "המקום מאוד יפה אבל כבוד השרה, התהליכים פה מה זה איטיים. אני כבר 16 שנה בתפקיד ולא זוכה לראות פריצת דרך ענקית. זה עובד מאוד לאט. גם מעט מאוד אנשים בקרב מעצבי דעת הקהל פה מעורבים בצורה משמעותית . לכן זה צריך להיעשות בכל הכח ועם עוצמות פיננסיות ולהביא לפה אנשים גם מחוץ למעגלים שישקיעו ויעזו. אני מאוד מבקש לראות במקום הזה מרכז. משוכנע שאם זה היה באזור תל אביב זה כבר מזמן היה עשוי ומושק.

בעלבונו הרב הוסיף יהב: "כשראיתי איך הממשלה מתנהגת אלי בתקופת המחלחמה אני לא מתפלא על כלום. לא יכול להיות שאף שר בעל יכולת, שיכול לשים פה צ'ק, לא הגיע לפה. מזל שהייתי ב(מלחמת) לבנון השנייה אז אני יודע מה לעשות. תודה עדית שאכפת לך מהמקום הזה ותשקלי לעבור פה דירה".
הו, השרה עדית סלמן לעולם לא תעבור לגור פה.
כי כשרק החלה את דבריה, כמו מתוך סרט מופק היטב פרץ למקום, במפתיע ובלי שאיש ניחש מראש, נחיל של מפגינים זועמים התפרץ לעבר המתחם. המפגינים נשאו שלטים וקראו קריאות חריפות אל השרה סילמן כמי שמייצגת את הממשלה בימים המתוחים שלפני עסקת החטופים. התמזל מזלי להיות שם העיתונאית הכמעט יחידה כך שאתם יכולים לראות את זה כאן:
/embed
השרה ההמומה ניסתה להמשיך את דבריך ודי הצליחה לשמור על קור רוח. בתום הטקס, כמו שנאמר, השרה הלכה עם המארחים ברבדים הירוקים של הנחל והמפגינים לא הרפו ממנה. וכמו כל הפגנה כמעט, כאן זה נגמר בעצם.
מיניות חיפאית באקדמיה:
היחידה ללימודי המשך של הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה תקיים ערב עיון מיוחד תחת הכותרת "מיניות תוצרת בית". הערב הוא במסגרת ה-V DAY, מסתבר שיש דבר כזה: יום הווגינה. הו כן. היום הזה מתקיים ברחבי העולם מדי שנה מאז 1998 בחודשים פברואר ומרץ. לפי ויקיפדיה: V Day הפך לתנועה גלובלית הפועלת להגברת מודעות לתופעת האלימות כלפי נשים והפסקתה. כמו כן מגייסת התנועה תרומות, שיעזרו במאמציה לסיים כל סוג של תוקפנות כלפי נשים כולל אונס, אלימות, גילוי עריות, שיעבוד מיני והשחתת איבר המין הנשי.
לדברי רחלי ראובני, מטפלת מינית וממארגני האירוע, צפוי לנו ערב למידה מעשיר ומרתק על מיניות, יחסים וזוגיות, בהשתתפות מיטב המרצות בתחום. יהיהו שם הרצאות כמו: "לראות את המודל ההורי ולהפנים" – על המסרים הגלויים והסמויים בהתבוננות נוער על מערכת היחסים ההורית והאופן שבו הם מיישמים את זה בחיים האינטימיים. הרצאתה של סהר גל חוקרת ומרצה לחינוך מיני.
"איזה מין יחסים" – על הקשר בין מיניות למסוגלות הזוגית באופן כללי. בהצאה ידובר על ממה מורכבת המסוגלות הזוגית, הקשר שלה למיניות ואינטימיות וכיצד לזהות את מידתה ולטפח אותה בטיפול. תרצה ד"ר אנאבלה שקד בעלת תואר שני ושלישי בתרפיה, הבעה ויצירה. ועוד הרצאות כמו מיניות בפרק ב' – הזדמנות לצמיחה.