מה חשבתי על ההצגה החדשה 'הזוג המוזר', המחזה הידוע שעלה עכשיו בתיאטרון חיפה והאם הכימיה בין צמד הכוכבים המיתולוגי עדיין עובדת? בית אגודת האמנים והפסלים צפוי להיסגר אחרי 70 שנה. לא תאמינו מדוע. תערוכה במוזיאון טיקוטין. וקצת מועדון תרבות ילדים: חדשות ממדעטק ומבוך בלונים בקניון שער הצפון
הכימיה שעובדת לאורך שנים
המדריכה שלי בחוג תיאטרון שבסטודיו, חיפה, אומרת שהיא לא הולכת בכלל להצגות ממסדיות. רוצה לאמר, הצגות של תיאטרונות גדולים וידועים. היא מעדיפה הצגות פרינג' (שוליים). אני לא יכולה להאשים אותה. גם אם הופתעתי קצת מדבריה. בשנים האחרונות הוזמנתי והייתי מיוזמתי בכמה וכמה הצגות ומחזות זמר ידועים שרצים ורצו בישראל ובהרבה פעמים הרגשתי שזה לא זה. פשוט השתעממתי. הסתכלתי על השעון. לפעמים המשחק הרגיש לי דרמטי ומוגזם מידי. לפעמים מאולץ. יכולתי להבין את האנשים הלא מעטים שלא יצאו מהבית וישלמו עד 150 שקל עבור הצגה. הם מעדיפים לראות נטפליקס, רוקדים עם כוכבים או לקרוא ספר. גם אני לעיתים.
ומשום כך באתי בלי ציפיות גדולות להצגה 'הזוג המוזר', שמוצגת בימים אלו בתיאטרון חיפה. אני מודה שזו הייתה הזמנה לצורך סיקור להצגה חגיגית, בכורה לדעתי, בהשתתפות מכובדים, ראש העיר, והשחקנים. אירועים כאלה נוטים להיות מלאי קסם, אנרגיות טובות, נשנושים ומינגלינג. אבל זה לא היה העיקר הפעם. ההצגה זורמת, מצחיקה באמת (ואותי קשה להצחיק בהומור תיאטרון). הזמן בא, כאילו, ממש עובר בקלות ומהר. וכמובן יש את הכימיה בין השחקנים הראשיים אבי גרייניק ועידן אלתרמן. אהבתי גם את השילוב של השירים והריקודים. זה לא מחזמר ממש להערכתי. אבל זה משתלב נכון ובטעם. שאר השחקנים, הגברים בעיקר, גם כן מצוינים. זו הצגה בקצב גבוה, עם הרבה תנועה.
זו קומדיה מאת ניל סיימון בבימוי משה נאור שעולה בימים אלו על במת תיאטרון חיפה ובכל רחבי הארץ. העלילה: אישתו של פליקס (עידן אלתרמן) מעיפה אותו מהבית אחרי שהאופי הפדנטי שלו הוציא אותה מדעתה. פליקס שוקל כיצד לסיים את חייו, ובינתיים מוצא מפלט בביתו של חברו למשחק הפוקר – אוסקר (אבי גרייניק). אוסקר הוא ההיפך המוחלט ממנו: חוגג את החופש שלו כגרוש טרי, יוזם דייטים עם צמד אחיות לטיניות ובלאגניסט מושבע. האם הזוגיות החדשה בין שני השותפים לדירה תשרוד את הבדלי האופי הקיצוניים? המפגש מלא הניגודים בין השניים יוצר קומדית מצבים מוצלחת. ושוב, הזמן עובר. זה באמת מצחיק והמשחק טבעי מאוד בעיני.
בימוי: משה נאור. תרגום: אור ישראלי. ע. במאי: קובי זיסלין. תפאורה: ניב מנור. תלבושות: אביה בש. מוזיקה: טל בלכרוביץ'. בהשתתפות: אבי גרייניק, עידן אלתרמן, מעין וינשטוק/דורון לוי, נועה טסה, איתי פולישוק, אסף דגני, שי אגוזי, אייל שרף.
בגלל חוב: בית האמנים של הציירים והפסלים יפונה לאחר 70 שנה
זה אחד מהסיפורים שמרתיחים ומעציבים אותי כאחד. אחרי עשרות שנים שהוא פועל ומהווה עוד מוסד של אמנות ותרבות בעיר, בית האמנים ע"ש מארק שאגאל ברחוב הציונות 24 קיבל מכתב התראה לפינוי. מדובר באחד ממוסדות התרבות הוותיקים והמרכזיים בחיפה, שהוקם ב-1954 על ידי אגודת הציירים והפסלים חיפה והצפון, עמותה שפועלת ללא מטרות רווח. בגלל חוב טפשי של ארנונה .
כפי שהם אומרים: "אגודת הציירים והפסלים חיפה והצפון רשומים כעמותה ללא כוונת רווח, כך שיושבת הראש שלנו ורוב בעלי התפקידים אינם מקבלים שכר. אין אנו מקבלים אפילו שקל אחד מעיריית חיפה או ממשרד התרבות והספורט. לבית האמנים הצטבר חוב ארנונה גבוה מאוד, שהתפרש על גבי שנים בהן לא הצליחו להשיג פשרה עם עיריית חיפה בנוגע לכך. העירייה מתעקשת על תשלום החוב למרות שהיא יודעת שאין באמצעותנו לשלמו ואיננה מוכנה להפחית אותו. במשך השנים האחרונות יו"ר האגודה זהבה זיו אמזלג נפגשה ושוחחה פעמים רבות עם נציגי העירייה במטרה להשיג פשרה, וגם הייתה אמורה להיות וועדה בעניינינו אך קיבלנו מהעירייה מכתב התראה על פינוי מהבניין בתוך 30 יום.באגודה חברים מעל 100 אמנים שהמוסד הזה היה בית עבורם במשך 71 שנה.
העירייה דורשת תשלום חוב של כמיליון שקלים. זה אמנם סכום לא מבוטל. אבל שוב, זהו מוסד ללא כוונות רווח. סוג של עמותה. מקום עם נשמה ותרבות שכל כך צרכים כמוהו בחיפה. ובכל עיר וארץ. המקום מציג תערוכות כל הזמן.
מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "עיריית חיפה מעודדת פעילויות תרבות ברחבי העיר, ולכן הקצתה לפני עשרות שנים מבנה לאגודת הציירים והפסלים. למרבה הצער, הפעילות במקום לא שימשה לרווחת הקהילה בחיפה. יתר על כן, בין עיריית חיפה לאגודה התנהלו לאחרונה מגעים בניסיון להסדיר את תשלום החובות של האגודה לעירייה – חובות הנמשכים שנים רבות. לצערנו, ועל אף רצון העירייה להסדיר את הנושא, כולל חלופות שונות שהוצעו לאגודה ובכך לאפשר את המשך פעילותה בבית האמנים, נתקלה העירייה בחוסר שיתוף פעולה ולכן היא פועלת כמתחייב על פי דין לאכוף את תשלום החובות".
מבוך הבלונים
אחרי שכבש את ניו יורק והפך לאטרקציה בינלאומית, מבוך הבלונים הגדול נוחת בישראל וייפתח למבקרים מה-20 ביולי ועד ה-1 באוגוסט. מדובר במתחם בגודל של כ300 מ"ר המחולק לשמונה חללים מעוצבים, המורכבים מאלפי בלונים בעבודת יד ויוצרים עולם פנטזיה צבעוני ומעורר חושים.
המבוך, שעוצב בהשראת עולמות דמיון ואומנות מודרנית, כולל שמונה חללים: חדר מולקולות הענק, חדר "הקיפודים", חדר הג'ונגל, חדר הניאון, חדר ה"אלמוגים", בריכת המשאלות וקיר הצילומים, דלתות מסתובבות והחדר האוריינטלי. המבקרים יוכלו לעבור בין החללים השונים, להתרשם מצבעים עזים, צורות ייחודיות ואווירה סוחפת, שתהפוך כל ביקור לחוויה בלתי נשכחת.
תאריכים: 20.7–1.8. ימים א'-ה': 16:00–19:00. יום ו': 10:00–13:00
הכניסה חופשית. קניון שער הצפון, קריית אתא
שביל החלל
עוד משהו תרבותי למבוגרים וגם אולי יותר לילדים. ביום שישי ה- 1.8 תתקיים פתיחה חגיגית של תערוכת "שביל החלל" במדעטק, המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל בחיפה. זו אמורה להיות חוויה אימרסיבית עוצרת נשימה, הכוללת הדמיית שיגור בחללית עם הקרנות פנורמיות מרהיבות על כיפה בגובה 13 מטרים, דגם לווין אמיתי פרי שיתוף פעולה עם חברת ASTROSCALE ישראל, קפסולת סויוז אותנטית לחזרה לכדור הארץ והפעלות מדעיות, ביניהן
הזדמנות חד-פעמית להטביע עקבות על "אדמת הירח" ועוד, וביקור במוזיאון כולו כמובן.
יפן במלאכת יד
בשבת 12.7 התקיים אירוע פתיחה לתערוכה חדשה במוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית.
התערוכה נקראת "יפן במלאכת יד" ובה מוצגות מעל למאה יצירות ומוצגים העוסקים בפעולות אומנותיות במלאכות יד יפניות. בתערוכה משתתפים כעשרה אמנים יפניים וישראליים, ובנוסף מוצגות בה יצירות מתוך אוסף המוזיאון. על קירות המוזיאון מוצגים תצלומים של הצלם הצרפתי פייר-אלי דה פיבראק ממסעו בן
שמונת החודשים ביפן, שדרכם הוא מנציח את האסתטיקה היפנית בחיי היומיום. התערוכה מתקיימת בסיוע שגרירות יפן בישראל, המכון הצרפתי בישראל וטויוטה ישראל.
באירוע הפתיחה נכחו כ- 300 איש, וביניהם: ראש עיריית חיפה, יונה יהב ורעייתו רבקה; אילנה דרור טיקוטין, בתו של מייסד המוזיאון; חבר הכנסת לשעבר, צבי האוזר; נספח התרבות בשגרירות יפן בישראל, שגרירת ישראל ביפן לשעבר, רות כהנוב; האמן הצרפתי, פייר אלי
דה פיברק; האמן הישראלי-יפני, נובויה יאמגוצי; אוצרת המוזיאון, אתי גלס גיסיס ומנכ"ל מוזיאוני חיפה, יותם יקיר.
