במילים פשוטות: במקום תחנת הדלק לבנות מגדל של 30 קומות שיכלול 3,000 יחידות דיור, לרבות דירות קטנות, ו-1-2 קומות מסחר כלפי דרך רחוב שמחה גולן. וגם: תוספת של 4-5 קומות לגרנד קניון לשימוש מלונאות – 160 חדרי מלון ועוד שימושי מסחר, אם חסרה לכם מסחר בעיר הזו. המלון יתפקד כיחידה עצמאית. בגלל שיש שם כביש סואן מוצע גם להקים גשר שיחבר בין הגרנד למגדל. יש פרינט הדמיה התכנית היא בסמכות הועדה המחוזית.

בדרך הים 55, במקומו של בניין נמוך ומקסים בן 3 קומות שיש בו 8 דירות, הוגשה בקשה להקים מבנה חדש בן 5 קומות, ו-22 יחידות דיור- שזה מכפיל יותר מפי 3. הקבלן, נוף כרמל התחדשות עירונית, מבקש הקלות שכוללות ניצול שטחי בניה בגין תמ"א 38, תוספת 2.5 קומות מעל המותר, גובה בניין מעל המותר, בליטה למרווח צירי, גובה קירות עולה על המותר ועוד ‘סטיות’ שכאלו.

הערה תמוהה אך מעניינת היא, טוענת כי לא מדובר במתחם לשימור מאושר בסקר, בהתייחס להערות מחלקת לשימור שהמתחם כלול במתחם המיועד לשימור לפי סקר בביצור שטרם הובא לדיון בוועדת השימור,או איך שמגדירה זאת יפה, "יש סקר בביצוע ועושים בו מחטף".

ואולי גרוע מכך, המיקום; "בית ספר אופקים נמצא ממול בכביש דו כיוני . הכביש צר, הילדים מגיעים לבית ספר עם כיסאות גלגלים ונוצר פקק בצהריים” מספרת התושבת ואחת המתנגדות לפרויקט, שרה וולף שגרה בסביבתו, “אם תאושר הבניה, אתר בנייה ממול בית הספר, ייצור בעיות. שלא לדבר על האבק והרעש שילדים עם בעיות מורכבות יצטרכו לסבול שם . אגף ההנדסה (בעיריית חיפה) מצא פתרונות פשוטים וטפשיים לטפל בנושא".

יצוין כי המתנגדים טוענים כי אם יאושר הפרויקט הוא יביא לבעיות תעבורה ועומס תנועה, בגלל הכביש הצר והדו כיווני שגורם לפקקי תנועה בבוקר ובצהריים, כאשר תלמידים בכיסאות גלגלים עולים ויורדים מהרכב. סיכון לתלמידי החינוך המיוחד במיוחד עם הגעת רכבים כבדים ובנייה מתוכננת במקום. השפעה על סביבת הלמידה בגלל רעש ואבק מאתר הבנייה הסמוך, ועוד.

צוות משרד מהנדס העיר המליץ לאשר את הבקשה כך שהפרויקט לא יגלוש למגרש השכן, הוועדה המקומית אישרה שלאחר תיקון התכנון "המבנה יתנוסס מעל הרחוב במופע של 5.5 קומות בלבד" והוסיפה כי "כל שינוי והריסת מבנה והקמת מבנה חדש מטבע הדברים יוביל להפרעה מסוימת לסביבה" ומשום כך דרשה הגשת תכנית התארגנות אתר חתומה בידי הקבלן ויועץ בטיחות.

התכנית מוגשת באזור הצפוני של קרית הטכניון, ליד מבנה הפקולטה להנדסה חקלאית. הטכניון מעונין להקים מבנה חדש ל’קיימות וקטליזה’ עבור הפקולטה, וזאת בשטח הפנוי לצד ובסמוך למבנה הקיים. שטח זה הוא ברובו בייעוד "שטח פרטי פתוח" ואי לכך, התכנית הזו עיקר מטרתה חילופי שטחי קרקע בין השטח הפרטי הפתוח לבין שטח שמיועד לבניה הנמצא בסמיכות ומעבר לדרך ההיקפית הקיימת שממול (כביש הטבעת של הטכניון). בנוסף במסגרת תכנית זו מוצעת הסטת תוואי דרך בקטע כביש הטבעת לצורך ריווח איזור הבניה ותוך ביטול דרך פרטית נוספת הסמוכה לגבול הצפוני בשינוי מינורי של שטחי קרקע מאושרים.

התכנית שאושרה כבר ע"י הועדה המקומית היא "פרויקט פיתוח משמעותי שמטרתו להחזיר את הגישה לקו החוף העירוני לתושבי בעיר, לשפר את הקשר בין העיר לים ולהסב את רציפי הנמל הישן לרובע עירוני תוסס". היא תאפשר יצירת מרחבים ציבוריים, מתחמי בילוי, מסעדות וחנויות כדי להפוך את האזור למוקד תיירותי וכלכלי מרכזי, וגם מוקד בעל חשיבות לאומית ואף בין לאומית, כפי שנכתב בסדר יום הועדה. כאן התוכנית מוגשת שוב לצורך אישור "גמישות תכנונית" בחלק מהסעיפים המוצעים וזאת בכפוף לאישור הועדה המחוזית

"נדרשו לדון שנית בתוכנית חזית הים כי היתה רופפת מידי ולא פתור מה בסמכות מקומית ומה מחוזית ומה מימד הגמישויות וגם נושאים כבדים כמו הנגישויות הבעייתיות לא קיבלו מענה", אומרת אדריכלית הנוף חנה יפה, המעורה בפרטים.

כך למשל, לאור זאת שהחיבור מכיכר חיל הים כחיבור יחיד כזה יגרום לכשל בכיכר ולפגיעה משמעותית בגישה למתקן חיל הים ובעיקר בגישה לבית החולים רמב"ם, נדרש לתכנן ולבצע חיבו רנוסף לצורך מענה תחבורתי עוד טרם מינהור מסילת הרכב, כפי שנכתב . לפיכך מוצע לקבוע כי יוסף חיבור לחוף שמן המהווה חיבור ממזרח, דרך שטחי הנמל התפעולי.

מי שעושה קאמבק לשולחן הדיונים הוא הפרויקט תמ"א המתוכנן ברחוב מרגלית 17, "הולכים לאשר 6.5 קומות במקום 7 שביקש היזם במיתחם לשימור, שבו מותר גג 4.5 קומות או לפי המדיניות 5.5 ולא יותר”, אומרת יפה, "אך וועדת הערר כיוון שכבר שכנענו שם, הותירה לנו דלת פתוחה. המתנגדים הגובלים לא יוותרו וגם אני שפעלתי באמצעות עו"ד אורי שילה ועו"ד ליאור דץ על זה. אנו לא מוותרים בנושאי שימור כה מובהקים ולא ניתן לשיקולים פוליטיים להיכנס לשחמט.

עוד פרויקטים של תמ"א 38 שיעלו בישיבה: הבניינים ברחובות איינשטיין 11, זמנהוף 33, רות 10, יוסף ויתקין 42, טשרניחובסקי 3, אהוד 23, יוסף שכטר 41.

המהנדס ותושב אחוזה @יוסי דוידזון פעיל בנושא עם אדריכלית רותי בלומנפלד, והוא מזהיר: "רוב הגדול והמכריע של המבנים ש(כבר) עברו תמ"א לא נדרשו להריסה כי לא הוכח חוקית ותקנית שהבניינים הקיימים אינם עומדים בתקן רעידות אדמה העדכני כיום. מהנדסים של היזמים כולל המהנדס העירוני משבשים ומזייפים את החישובים הסטטיים לגבי עמידות או אי עמידות של הבניין הקיים ומהנדס העיר נותן לזה גיבוי

עומדות שתי עתירות בדיוק בנושא הזה, בית המשפט המחוזי כנגד ועדת הערר המחוזית חיפה מחוז חיפה ונגד הוועדה המקומית בגין סירוב לדון בתמ"א הנדסית וסירוב למנות מהנדס מומחה שלא קשור לעיריית חיפה. והם יודעים למה, כי חוות הדעת שלי צודקות ואומרות את כל האמת.

"יש עוד עשרות פרויקטים שטרם עלו לדיון. זהו הרס הכרמל. התשתיות הקיימות אינן מתאימות להכפלה והשלשה של האוכלוסייה. לא נבנו לזה. תשתיות זה לא רק צינור שופכין, מים , ניקוז וכדומה. הרחבת רחובות זה נושא קריטי. שכונות כלואות שאין דרכי מוצא ורחובות כלואים בייחוד אחרי השריפה הגדולה בכרמל ב-2016 , זה הכניס את כל הכרמל לתזזית כי אנשים לא יכלו להימלט. הכבישים והרחובות לא מתאימים להיקפי תנועה כאלו וכבר כיום יש פקקים אדירים.

" בשעת חירום של שריפה, מצב בטחוני, או רעידת אדמה יתכן ואנשים לא יכולים להתפנות. יש דוח של מבקר המדינה משנת2017 שהבהיר בעקבות השריפה, כי עיריית חיפה צריכה לסלול כבישי מוצא נוספים וכלום. לא הרחיבו רחוב אחד בשכונות הכלואות.

"בנוסף העירייה לא מבצעת תכנון אורבני , היא עושה פה תמא בודדת ובפה תמא בודדת ולא נשמר המרקם הירוק היפה של רכס הכרמל. הם מייצרים שכונות ללא צביון. יש תקן מחייב לתחזוקה של מבנים במסגרתו כל חמש שנים מהנדס אומר מה צריך לתקן בבניין ובמקום לתקן הם הורסים מבנים שלא לצורך. מה שנטען על ידי עיריית חיפה כהתחדשות עירונית, זה לא התחדשות עירונית. זה לא המטרה של העירייה אלא כסף, גביית ארנונה, גביית היטל השבחה וגביית אגרות בנייה כדי שיהיה כסף למשכורות. התחדשות עירונית זה ביטוי מכובס".